מאגר סיפורי מורשת

אבי, הרב רצון בן שמואל דואדי, עלה לארץ מתימן בשנת 1933 (תרצ"ד) כנער צעיר ונשוי לאימי שושנה.

התגורר עם אימי תחילה בשכונת עזרא בתל אביב. בלילות היו שומרים הוא וחבריו בהוראת האנגלים מפני גנבות והתנכלויות הערבים. כפי שנהג לספר עם משרוקית ונבוט בלבד. הורי הצעירים התמודדו עם קשיי פרנסה וקליטה, בחורפים סבלו משיטפונות רבים שנכנסו לתוך הבתים. מה שהניע אותם לעבור לגור באזור "גבוה" יותר (גבעת שמשון) שלימים נקראת "שכונת יד אליהו" בתל אביב, שם נמצא בית אבי עד היום. בבית זה בנה וגידל אבי את משפחתו הגדולה.

 

כילדה אני זוכרת את הבית מלא שמחה. אבי היה נדיב ואהב לשמח את שכניו,לדוגמה: זכור לי במיוחד שבכל יום עצמאות היה נוהג לתלות דגלים ומנורות צבעוניות וכל הילדים היו רוקדים ושרים ליד ביתנו.

 

 

 

 

בשנת תש"ו (1945) אבי הגשים חלום רב-ימים ובנה בית כנסת, בית הכנסת "שערי רצון". בית הכנסת נבנה בחצר ביתנו והיווה מוקד משיכה לאנשי קהילת תימן, שבאו להתפלל בו ולחגוג בו בתים ואירועים. אבי הקדיש את כל חייו למען בית הכנסת ובאמצעות בית הכנסת תמך בנזקקים בישיבות.

 

בבית הכנסת זכה אבי להנציח את שמה של אמי שושנה, עליה שלום,שנפטרה בצעירותה בשנת תשי"ב (1951) בהיותי בת שש שנים בלבד. כל שנות ילדותי היה בצד בית הכנסת שהיה מרכז עולמו של אבי.

 

בחלוף מספר שנים, חסך אבי כסף מעבודה קשה בבניין והצליח להגשים חלום נוסף, החלום השלישי ובנה לבית כנסת כיפת פסיפס בגווני כחול מרשימה שקיימת עד היום.

 

 

 בית הכנסת "שערי רצון"

 

 

שכונת יד אליהו: "יד אליהו היא שכונה בדרום מזרח תל אביב. רחוב לה גוארדיה הוא הרחוב הראשי של השכונה, והוא חוצה אותה לכל אורכה, ממזרח למערב. יד אליהו הנקראת על שם אליהו גולומב, הוקמה ביוזמת עיריית תל אביב-יפו ובאמצעות החברה עזרה וביצרון בשנת 1945, לקראת סוף מלחמת העולם השנייה, עבור משוחררי הצבא הבריטי – רובם ישראלים ותיקים. כך נוצרה שכונה הטרוגנית שהיא כיום השכונה הגדולה בתל אביב ובה כ-6,500 משפחות". ויקיפדיה

תשע"ו