מאגר סיפורי מורשת

משחקי הילדות ושעות הפנאי שלי

שמי רותי גרוסר ילדותי עברה עלי במושב היוגב שבעמק יזרעאל. בחרתי לשתף את נטע נכדתי וללמד אותה על המשחקים ושעות הפנאי .

בילדותי במושב היוגב שיחקנו המון, ממש הרבה. דרך המשחקים היינו מקובלים יותר או פחות בחברה. דרך המשחקים מצאנו חברים, ובכלל המשחקים השפיעו על המעמד החברתי. אני אפילו זוכרת, שבמהלך המשחקים בשכונה היו מנהיגים של משחקי הרחוב. כאלה שידעו לשחק הכי טוב הם היו המנהיגים.

בהפסקות בבית הספר כל פעם הייתה עונה שבה היה משחק אחד עיקרי, למשל: כששיחקו בעונת משחקי החבל היו מביאים חבלים ענקיים למגרש הכדורסל.

כשהייתה העונה של משחקי גולות על אותו מגרש היו עושים הרבה גומות וכולם היו משחקים. בגולות אני זוכרת שני משחקים. משחק שנקרא "בור", שהיה צריך להכניס את הגולות לבור. ומשחק שני בגולות זה "מור" שהיו מניחים את הגולות בטור והיה צריך להוציא אותם .

המשחקים היו מאוד משמעותיים. מאוד מאוד אהבתי את הבלגן החברתי סביב המשחקים, היה לי חשוב להיות טובה במשחקים, ללמוד אותם היטב, זה השפיע על המעמד החברתי שלי. כל הקשרים החברתיים שלי היו סביב המשחקים האלה.

שיחקתי בבית הספר בהפסקות עם הילדים בכיתה שלי, היינו כיתה מאוד גדולה. גם בשכונה שיחקנו עם ילדים מכל הגילאים.

אני ואחיותיי, עוזרות בקטיף הזיתים

באותה תקופה לא הייתה טלוויזיה, ברגע שהגענו הביתה היינו עושים שיעורים, עוזרים במשק ובבית ואחרי המשימות היינו יוצאים לשכונה ולכן בילינו הרבה במשחקי שכונה. היינו משחקים על הכביש , אני זוכרת שליד הכביש היה עץ שיטה מאוד גדול שהיינו יושבים ומשחקים בצלו. לא היו לנו חוגים בעיקר היינו עוזרים בבית ובמשק החקלאי, כמעט כל יום היינו אוספים ביצים בלול, מנקים את הביצים, עד היום אני זוכרת את הריח המסריח של הסמרטוטים. גרתי במושב היוגב ולהורים היה משק היינו עובדות במשק, קוטפות ירק, אוספות סלק בהמות, קוטפים זיתים, וכל יום עוזרות בבית ובמשק. לפעמים היה לנו כיף ולפעמים אמרנו שאין לנו כוח ונמאס לנו לעבוד במשק. לפעמים אני והאחיות שלי היינו רבות אחת עם השנייה מי תעשה מה. בזמן שנותר  שיחקנו עם החברים.

המשחקים שנשארו מהילדות שלי ומשחקים בהם גם היום: חבל משחקים היום, אבל לא אותם חוקים כמו ששחקו אז. מחניים נראה לי שמשחקים קצת היום. גולות כבר לא משחקים היום. חמש אבנים שיחקו אז, אני חושבת שלא משחקים היום. בהתחלה היינו אוספים את האבנים ברחוב ומחפשים אבנים מתאימות, אחר כך היו אבנים מברזל בדיוק באותו הגודל, שהיינו קונים בחנויות ומשחקים איתם.

בשבילי משחקי הילדות ושעות הפנאי היו מאוד משמעותיים להתגבשות האישיות שלי.

הזוית האישית

נטע: אני מאוד שמחה שבחרתי ללכת לתוכנית הקשר הרב דורי אני מודה שבהתחלה חשבתי שיהיה משעמם. אני מבינה שהתוכנית לימדה אותי הרבה דברים גם על סבתא. למדתי המון צדדים על סבתא שלא הכרתי. למדתי על העבר שלה ועל שעות הפנאי שלה כילדה. אני מרגישה בזכות התוכנית הזאת יותר מקורבת לסבתא. הייתי רוצה לאחל לסבתא שתמשיך לשתף אותי בסיפורים ודברים מהילדות שלה ולשתף גם את שאר הנכדים שלה כדי שיהנו כמוני.

רותי: בשבילי זאת הייתה חוויה להגיע לבית הספר ולהשתתף בתכנית משותפת עם נטע נכדתי, הנושא של העבודה עורר בי הרבה מחשבות על הילדות וברור שזה היה נעים מאוד. כיף לי לחוות את הסקרנות של נטע לנושאים מהעבר.