מאגר סיפורי מורשת

שמי ניצה בוחניק נולדתי בלוב בשנת 1949 למשפחת מכלוף.

במשפחתי היו חמישה ילדים, הגענו לארץ כשהייתי בת חצי שנה ומהתקופה ההיא אני לא זוכרת כלום. בהתחלה משפחתי התגוררה בצריף ורק מאוחר יותר עברנו לבית לבנים. לא היו לנו צעצועים אז הכנו כדור מגרביים.

בארץ למדתי בפנימיה יוקרתית של עליית הנוער – כפר בתיה, לפנימיה הגיעו ילדים מארצות שונות. מאד נהנתי מהמקום, מהיחס שקבלתי, אהבתי מאד את בית הכנסת.

אירוע שמאד זכור לי מילדותי בארץ הוא שלאחי היו אופניים ויום אחד לקחתי אותם ניסיתי לרכב, אך בגלל שלא ידעתי לרכב נפלתי ואחי חיפש את האופניים.

מאז 1967 אני גרה עם משפחתי בנתניה, מנתניה של אז אני זוכרת את קולנוע "שרון" שלידו היה קיוסק שבו מכרו גזוז.

במשפחתי חפצים שעוברים מדור לדור מסבתי לאמי ואלי כמו המכתש והעלי לכתישת תבלינים. יש חפץ נוסף הוא כלי ששמים בו בושם ומטפטפים על חתן הבר מצווה או חתן ביום חתונתו.

ניצה בוחניק מבית הקשיש

הזוית האישית

ניצה: החלומות שלי הם: בריאות טובה, פרנסה טובה לילדי ונכדי ושאני אזכה להיות בחתונת נכדי.