מאגר סיפורי מורשת

סיפורו של פנחס מתוק, שסופר לאיתי בר ניסים

פנחס נולד בשנת 1951, בירושלים

 

בתחילת שנות ה-50 גרו הוריי בירושלים, רחוב יקים פינת פתחיה שהיה צמוד לגבול עם הירדנים וקרוב  לשער  מנדלבאום, שהיה נקודת הקשר למעבר בין הצבאות. מכיוון שזה היה קרוב כל כך, בשנת 1954 עברנו לבית שנמצא כיום ברחוב ירמיהו 10. זה היה בית בודד בכל האזור. ממול היה המחנה הצבאי "שנלר", ושם היינו קוטפים תאנים, סברסים, צבר, וכו'. מאחורי הבית היה יער גדול של עצי אורן שבו היינו משחקים. את הצעצועים שלנו היינו בונים בעצמינו, כגון: קורקינטים ו"עגלות"  שהיו בנויים מעצים וממסבים. היינו בונים גם עפיפונים שהיו בנויים מבמבוקים, נייר, חוטים, ובדים.     

 

בכיתה ו' התחלנו ללכת לתנועת הנוער "צופים". המבנה היה בעמק המצלבה שנקרא כך על שם הכנסייה שנמצאת במרכז העמק. בתיכון למדתי בבית הספר בית חינוך עירוני ג' שהיה ברחוב כ"ט בנובמבר. גם שם למדנו בכיתות שהיו בנויות מצריפים שוודים בגלל חוסר במבני כיתות. בחורף הירושלמי היינו קופאים מקור ובקיץ היה חם מאוד. אני למדתי בבית ספר ע"ש ברל כצנלסון שכיום משמש בתור תלמוד תורה. באותה תקופה לא היו מספיק כיתות ולכן למדנו מהצהריים במה שנקרא "משמרת שנייה".

 

בתיכון למדתי בבית הספר בית חינוך עירוני ג' שהיה ברחוב כ"ט בנובמבר. גם שם למדנו בכיתות שהיו בנויות מצריפים שוודים בגלל חוסר במבני כיתות.

 

בשנת 1956 פרץ מבצע "סיני" ואבי היה מגויס ונתן לי להחזיק קצת את הנשק.במלחמת ששת הימים, כשהייתי בכיתה י"ב כל המשק היה מגויס בהמתנה, לקחו את התלמידים מהכיתות הבוגרות (י"א-י"ב) בכל הארץ לעבוד בקיבוצים ובמושבים.

 

בשנת 1969 התגייסתי לצה"ל ושירתתי בגולני שלוש שנים. מלחמת יום כיפור הגיעה אלינו (האזרחים)  בהפתעה, וכשגויסנו למלחמה התברר שחסר לנו (המדינה) ציוד צבאי רב. זה אפילו הגיע למצב שהיו חיילים ללא רובים ומקלעים. במלחמה הזאת, למרות שהתחלנו במצב קשה מאוד, הצליח הצבא  שלנו עם  החיילים כעבור כשבועיים מתחילת המלחמה, לעבור למצב של התקפה עם סיוע מארה"ב.

 

הגדוד שלי שהיה גדוד מילואים, התבקש לגרור את גשר הגלילים, מכיוון שהגדוד הסדיר שהיה צריך לגרור אותו "נשחק" בקרבות הראשונים עם המצרים. ואז היינו צריכים להתאמן על גרירת הגשר, ועשינו זאת במשך כמה שעות בלבד. כשהגדוד החל לנוע עם הגשר, בשלב מסוים כשהגענו לדיונת חול, ובטיפוס למעלה הגשר נשבר. וזה הציל את חיינו ומכיוון שמעבר לדיונה חיכה לנו מארב טילים מצרי. המארב אמנם פגע בטנק המוביל, אך שאר הגדוד חזר למחסה.

 

מלחמת יום הכיפורים: " פרצה ביום הכיפורים ה'תשל"ד, 6 באוקטובר 1973, בהתקפה של צבאות סוריה ומצרים על ישראל, ונמשכה עד ל-24 באוקטובר 1973, יום כניסת הפסקת האש לתוקף. חילופי אש נמשכו עד ה-26 באוקטובר בחזית המצרית בחצי האי סיני ועד 1974 בחזית הסורית ברמת הגולן.‏

ייזום המלחמה על ידי מדינות ערב הפתיע את אגף המודיעין של צה"ל, שלאחר הניצחון הגדול במלחמת ששת הימים ב-1967 לא צפה את פתיחתה, ולא את עוצמת המתקפה ומאפייני הלוחמה של צבאות ערב.".

 

תשע"ה