מאגר סיפורי מורשת

שמי פרידה ואספר על עלייתי לארץ ישראל.

החלטתי "לחזור לישראל". מעולם לא חייתי בישראל אך מאז ימי ילדותי שמעתי מבית סבי שהמטרה שלנו היא לחזור לירושלים. היו מוהומות באזרביג'אן משנת 1987 עד 1990. היה לנו קשה מאוד אז החלטנו לעלות לישראל. עד שנת 1987 הכל היה טוב, הייתה לנו עבודה מסודרת והחיים היו רגילים וטובים. משנת 1987 הדת האזרביג'אנית והארמנית נלחמו בניהם. הארמנים לא ידעו להבדיל בין היהודים לאז'רביז'אנים ולכן הרגו הרבה יהודים וזרקו אנשים מהחלונות.

אני ידעתי (היחידה מכל משפחתי) לדבר אז'רבז'אנית, מי שלא ידע היה בסכנה. לכן אני ניצלתי ולא פגעו בי. תמיד כשבעלי היה חוזר הביתה חבריו האזרביג'אנים ליוו אותו כדי שלא יפגעו בו. באזרביג'אן עבדתי באוניברסיטה במעבדה.

אני בת למשפחה יהודית דתית, סבי היה רב והוא כל הזמן אמר "שנה הבאה בירושלים", שמעתי את זה כל ילדותי בגלל זה רציתי תמיד לבוא לארץ ישראל.  באזרביג'אן יש עיר שנקראת גאוקצ'ין, זו עיר מולדתי. זו עיר שמגדלים בה רימונים הכי טובים בעולם. סבא שלי שם למד תורה 10 שנים, השם שלו היה בנימין בנימינוב שם אביו יעקב. אסור היה ללמוד תורה אבל הוא למד בסתר. היהודים הכירו אותו וידעו שהוא יודע תורה אז ביקשו שילמד אותם בסתר. בחגים תמיד קרא לנו סיפורים מהתורה ושר לנו שירים, היה לו קול מאוד יפה ונעים. אני שמעתי רק פעם אחת בחיי קול יפה כמו של סבי, בעיר בנתניה.

גם את החגים חגגנו בסתר, היה אסור שאף אחד ידע. לסבא שלי הייתה ספריה גדולה של ספרי תורה. היום הספרים שלו צריכים להיות בערך בני 200 שנה. אין לנו אף ספר ממנו למזכרת.

שאר המשפחה שלי עברו לגרמניה, הורי, אחיי ואחיותיי. ההורים נפטרו והאחים שלי עדיין גרים בגרמניה. כל המשפחה של בעלי גם עלתה לארץ ישראל. גם בני דודים שלי עלו לארץ ישראל ואנחנו בקשר. גם הם תמיד רצו לעלות לארץ ישראל. אנחנו קיבלנו ראשונים את הכרטיסים לארץ ישראל ולשאר המשפחה נתנו כרטיסים לגרמניה למרות שבלבם תמיד רצו גם להגיע לישראל.

עליתי לישראל בשנת 1991 בחודש מאי, עם בעלי ושני בניי, אמין בן 14 ותומר בן 16. העליה לארץ הייתה דרך פולין. הגענו לחיפה ולנו בבית מלון חודשיים ואז עברנו לנתניה. קנינו דירה ושם גרנו שנה. אחרי שנה בנתניה הגענו לבית אליעזר. בשנת 1992 קנינו דירה בבית אליעזר. משנת 1992 עד שנת 2008 עבדתי כמטפלת בקשישים ובעלי עבד כמסגר במסגריה.

בשנת 1999 בני הצעיר התחתן ויש לו שלושה ילדים. הגדול ליאור לומד בכיתה י'ב, האמצעי טל לומד בכיתה י' ספורטאי ג'ודו מצטיין ורון הצעיר לומד בכיתה ד' בבית ספר "צליל" ומתאמן בשחייה ויחד אתו תיעדתי את סיפור חיי.

הזוית האישית

סבתא פרידה: נהניתי מאוד להשתתף בתכנית הקשר הרב דורי יחד עם הנכד שלי רון.

הנכד רון: היה לי מאוד כיף עם סבתא. אני מאחל לה הרבה בריאות ואושר.