מאגר סיפורי מורשת

מדוע נתנו לי את השם עליה ?

הימים ימי השלטון הבריטי בארץ ישראל, הבריטים לפי חוקי ה"ספר הלבן", ספר החוקים נגד הישוב היהודי בארץ ישראל. היהודים לא הורשו להקים ישובים יהודיים חדשים. המתיישבים עבדו בלילות ובנו את יישובי "חומה ומגדל", שמעליו גג ואז לפי החוק אסור להרוס את אותו. המתיישבים מצאו שיטה קלה ומהירה וכך בין לילה הוקמו ישובים כמו משמר השלושה, שרונה, שדמות דבורה, כפר חיטים, עין גב, גיינוסר, ניר דוד, הזורעים ועוד … בצפון בדרום ובמרכז סה"כ 53 ישובים. ישובים אלו נקראו ישובי "חומה ומגדל" תכנונם החל בשנת 1934.

באותם שנים תפסו הנאצים את השלטון בגרמניה וזה הניע יהודים רבים מארצות אירופה לעלות לארץ. העליה הלכה וגברה על-אף המצב הקשה ששרר בארץ. זה היה הזמן של עליות מכל הסוגים. אבי יעקב שהיה מעורב בחיים הציבוריים החליט ביחד עם אמי דינה לקרוא לי עליה .

כך גדלתי ביבנאל, בגן הילדים שהיה אז בפינה הצפונית שבתוך חצר בית הספר "נפתלי" של היום (אז קראו לבית הספר בית הספר העממי ביבנאל). תקופת בית הספר לכיתה א' שבבית הספר ביבנאל עליתי בשנת תש"א באותה שנה גם עברנו לביתנו החדש אותו בנינו ב"שכונת יהודה". הייתה זו שכונה חדשה שנקראה כך על שם יהודה אליוביץ' אחד משלושת הבחורים שנהרגו על-ידי מארב של ערבים בדרכם מיבנאל לבית גן (שנת 1936) .

בית הספר ביבנאל מנה אז 8 כיתות (א'-ח'), בית הספר היה מסורתי ובנוסף לשיעורי אנגלית, מתמטיקה, לשון, טבע, מלאכת יד, חקלאות, עבודת גינה, תנ"ך, תפילה ותורה שבעל פה. בכל בוקר היו התלמידים מסתדרים בשורות לפי כיתות ושרים תפילות בוקר לפי כיתות ושרים תפילות בוקר לפי הסידור: שמע ישראל, אדון עולם, מזמורים לדוד ועוד …

בסוף כיתה ח' הייתה בחינה פומבית בתנ"ך, זקני המושבה היו יושבים כמו בחידון התנ"ך ולידם כל מורי בית הספר. גם תלמידי כיתה ח' ישבו באותו חדר. כל תלמיד בתורו היה נבחן בעל פה והבוחנים היו נותנים לו ציון.

מלחמת השחרור

עם סיום הלימודים בסוף שנת תש"ח פרצה מלחמת השחרור. לאחר שבאום הכריזו על מדינת ישראל האנגלים עזבו את הארץ והערבים לא הסכימו לחלוקת הארץ בינינו היהודים לבינם הערבים חשבו שילחמו בנו וייקחו את השלטון בארץ כולה לעצמם .

במלחמת השחרור לקחנו חלק גם אנחנו הילדים. ביבנאל כולה היו רק שני טלפונים, אנחנו הבנות קיבלנו את ההודעות בטלפון ורשמנו בפתקים ומסרנו לבנים שהלכו בתעלות הקשר שנחפרו מבעוד יום והעבירו את ההודעות ליעדן. (לאנשי ההגנה או הצבא). לפעמים גם הסתתרנו במקלטים שהיו עשויים מפחים ושקי חול מפחד המטוסים הסורים שהיו טסים נמוך ויורים על העוברים והשבים.

גם אני חוויתי את חווית המלחמה, אווירון שירה עלינו בריצתנו  בדרכנו למקלט. המטוסים הסורים גם הטילו פצצות וקרה גם שנפלה בפצצה ונהרס גם "בית אברמסון" בבית גן. איך ידענו שאווירון מתקרב ? על בריכת המים שבאמצע המושבה היה מוצב פעמון, ליד הפעמון היו שומרים וצופים וכאשר היה מגיח מטוס היו מצלצלים בפעמון וכך ידענו כולנו שעלינו להגיע למקלטים. בפעמון היו משתמשים גם במקרה שפרצה שריפה .

שרות צבאי

על תקופתי בצבא בגיל 18 התגייסתי לצבא. הוצבתי לחייל הקשר (היום נקרא-מחשוב ובקרה) עברתי בחינות ונשלחתי לקורס כתב סתר שהתקיים בגבעת אלחוט (היום בהד 7). כתב סתר זה קורס שלומדים בו להצפין כתב גלוי בשיטות מיוחדות ושונות לכתב סתר כדי שהאויב לא יבין את ההודעות שנשלחות בית היחידות. היום עבודת ההצפנה נעשית על-ידי מכונות. חישבנו בראש את כל הצופנים .

העשרה

"חומה ומגדל": "התיישבות של יישובים יהודיים בזמן המנדט הבריטי תוך לילה עלו מספר יישובים על הקרקע חומה ומגדל הוא כינוי לסדרת מבצעי הקמה של יישובים חקלאיים יהודיים מבוצרים בארץ ישראל בימי הפרעות שמכונים מאורעות תרצ"ו-תרצ"ט (1936–1939) ומעט לאחריהם".

יהודה אליוביץ', מרדכי יגאל: "מרדכי יגאֵל (1892‏- 1979) היה חבר ארגון השומר ומראשי פעיליו, חבר בגדוד העבודה, ממייסדי אגודת השומרים, מפקד בארגון ההגנה ואיש תנועת העבודה".

 תשע"ו, 2015