שמחת היצירה שבי
קיבלתי מהרבי מליובאוויטש בקבוק וודקה כשליחה, לחלק לנשים בארץ.
שמי חנה לוין (זינגר)
נולדתי בכ"ג תשרי התש"ט אני קרויה על שם סבתי, אמא של אמי, חנה שנרצחה
בשואה.
למדתי בסמינר
"בית יעקב" בתל אביב במשך שש שנים, מתוכם ארבע שנות לימוד בתיכון ושנתיים
סמינר למורות.
התחלתי לעבוד כשעדיין
הייתי תלמידת סמינר. שימשתי גננת ממלאת מקום בגן ברעננה. לאחר מכן הייתי מורה
בקרית שמונה, מחנכת כתה ד'. נסענו לטיולים עם התלמידות ואהבתי גם עם חברותיי
המורות. בתקופה זו קרית שמונה סבלה מהפגזות של קטיושות. אנחנו המורות גרנו בקומה הרביעית
ומתחתנו בבניין גרו הרבה נשים זקנות, כאשר נשמעה אזעקה ירדנו בריצה למקלט ובדרך
עזרנו לשכנות גם לרדת.
ליד הבנין שלנו הייתה
ממוקמת תחנת אוטובוס כשרצינו להגיע למרכז העיר היינו יורדות במדרגות הבניין בריצה
כדי להספיק את האוטובוס. ובכל פעם שהזקנות שמעו אותנו רצות, הן פתחו את הדלתות ושאלו
אותנו בבהלה: "קטיושות? קטיושות?" ובקושי הספקנו לתפוס את האוטובוס.
מאוחר יותר
הייתי מורה בבית ספר "בית יעקב" ברעננה בכיתה ד' כיתת בנים, ובנות לימדתי
מקצועות שונים, בהם: תורה, דינים, פרשת שבוע, אנגלית, גאוגרפיה, זמרה, ציור ועוד…
בסוף השנה, אחת מתלמידותיי שקבלה ציון שלא מצא חן בעיניה, זרקה עלי אבן, למזלי זה
לא פגע בי פיזית אבל נפשית כן. ומאז קיבלתי החלטה לעזוב את ההוראה וללמוד
"תכנות מחשבים".
עבדתי בתכנות
מחשבים במשרד בתל אביב, חלק מהזמן עבדתי חינם כדי לרכוש ניסיון. המחשב היה אז בגודל
של חדר.
בתקופה השתדכתי
עם בעלי אברהם. הוא למד שבע שנים בישיבה בניו-יורק אצל הרבי מליובאוויטש. בכל יום
הולדת היה נהוג להכנס ביחידות אל הרבי כדי להתברך.
בשנת לימודו השביעית
כשהוא נכנס ליחידות לרבי, ומר לו הרבי : תחזור לארץ, תמצא שידוך, ותקים משפחה
בנחלת הר חב"ד בקרית מלאכי. מקום זה נקרא על שם הרבנית חנה אמו של הרבי
שהסתלקה בתשכ"ה, נחלת הר חב"ד ראשי תיבות חנה.
לאחר שהחלטנו להשתדך
ביקשנו ברכה מהרבי, שלחנו מכתב וחיכינו למכתב תשובה. מכתב התשובה היה אמור להגיע
בדואר. אך בתקופה זו הייתה שביתה בדואר והמכתב לא הגיע. אז לא נהגו להתקשר לרבי,
ולכן חיכינו בציפייה לתשובה. למזלי אביה של חברתי עבד בדואר בתל אביב וביקשתי ממנו
לבדוק האם הגיע עבורי מכתב מהרבי? הוא צחק עלי ואמר: "בדואר יש אלפי מכתבים
ואיך את רוצה שאמצא את מכתבך?" חיכינו חסרי סבלנות למכתב. למזלנו ביום שפסקה
השביתה הגיע המכתב המיוחל. הרבי ברך אותנו שיהיה בניין עדי עד. רק אז הודענו
שאנחנו משודכים. חגגנו את מסיבת האירוסין באולם ברעננה. כל המשפחה הוזמנה לאירוע. קבלתי זר פרחים מיוחד ומעוצב
משושנים ונרקיסים, פרחים שאני מאד אוהבת.
לאחר שהשתדכנו
קנינו דירה "על הנייר" בבני ברק, וכשהסתיימה בניית הדירה מכרנו אותה
וקנינו דירה חדשה בנחלת הר-חב"ד כפי שהורה לנו הרבי.
כשהגענו לנחל'ה
נזכרתי בקרית שמונה. התחלתי ללמד באולפן לעולים חדשים שהגיעו מבריה"מ כי לא
הייתה לי אפשרות לעבוד במחשבים, לא היה שם מחשב. נהניתי מאוד מההוראה באולפן.
התלמידים היו בטוחים שאני מבינה רוסית וניסו לדבר אלי, אבל לא הבנתי מאומה. כעבור
שנה הפסיקו להגיע עולים לקרית מלאכי והאולפן נסגר. נאלצתי לחפש עבודה והחלטתי
לחזור להוראה.
התקבלתי לעבודה בבית
ספר חב"ד בנות בנחל'ה. במשך שלושים שנה הייתי מחנכת ולימדתי מקצועות שונים.
לאחר כעשרים שנות הוראה יצאתי לשבתון והתלבטתי מה ללמוד. רציתי ללמוד רפואה
אלטרנטיבית, רפלקסולוגיה. אבל לפני שהחלטתי להירשם ללימודים כתבתי לרבי והכנסתי
לאגרות קודש. לא קבלתי תשובה ברורה, לאחר נסיונות נוספים פתחתי שוב במקום אחר
וקבלתי תשובה: "להמשיך בחינוך כי זה התיקון לנשמה שלך". כעת היה לי ברור
שאני לא אלמד רפואה אלא משהו שקשור לחינוך ובחרתי ללמוד יישומי מחשב בהוראה. כשסיימתי
את השבתון מנהל בית הספר קרא לי ושאל: "האם את מסוגלת להשתלט על הרבה מחשבים?"
כמובן שעניתי: "כן!!!". ואז הוא סיפר לי שבית הספר עומד לקבל חמישים
מחשבים ועלינו להכין אותו לקבלתם. יש להכין חדר, תוכניות עבודה וכו' ובמהלך עשר שנות ההוראה האחרונות לימדתי יישומי
מחשב בכל הכתות. עזרתי גם למזכירה בכל הקשור לנושא עיצובים והדפסת תעודות.
הקשר שלי עם הרבי
יש לנו שני ספרי
תהילים וחמישה חומשי תורה בהם הרבי מליובאוויטש התפלל ולמד מתוכם. בנוסף יש לנו
סידור שהרבי אמר בו פרקי אבות כשהוא בא לנחם את גיסו הרש"ג [הרב שמריה גור
אריה]. את הסידור אנחנו משאילים לחתנים וכלות מהשכונה ביום חתונתם לתפילת מנחה.
מרוב שימוש בסידור הכריכה בלתה וביקשנו לכרוך אותו מחדש. חיפשנו כורך מומחה מבלי
לספר לו שזה סידור מיוחד. כשהגענו לקחת ממנו חזרה את הסידור, הוא סיפור לנו שהוא
ממש רעד כשכרך אותו. אז גילינו לו את סוד הסידור.
הסידור שהרבי אמר בו פרקי אבות
זכיתי לנסוע
לרבי בשנת תשל"ד, זו הייתה הפעם הראשונה שזכיתי לראות את הרבי. נסעתי חינם כי
גיסתי זכתה לעלות בגורל ולא יכלה לנסוע והוחלט שאני אסע במקומה. השארנו שני ילדינו
אצל הורי ונסענו. היינו שם למעלה מחודש בתקופת החגים. התארחנו בביתם של חברים שאירחו
אותנו בשמחה.
זו הייתה תקופה
מאד מעניינת ושמחה למרות שביום כיפור פרצה מלחמה בארץ ודאגנו מאד למשפחה ולילדים.
קבלתי מהרבי בקבוק וודקה כדי לחלק לנשים בארץ. הרבי אמר לי: "תערבבי את זה עם
מים וכך תחלקי". זכינו להכנס לרבי ליחידות היה זה בשעה שלוש לפנות בקור. הייתה
התרגשות מאד גדולה, הרבי ברך אותנו. סיפרנו לו שאחותי מתחתנת אחרי סוכות ואנחנו
מודאגים מאוד בגלל המלחמה. הרבי אמר שהכול יהיה בסדר ואין צורך לחזור לארץ לפני
הזמן המתוכנן. ואמנם כך היה, ביום החתונה הפסיקו את ה"האפלה".
בחנוכה
תשנ"א זכיתי שוב לנסוע לרבי לשבוע, הפעם הרבי לא קיבל ליחידות אנשים בודדים,
אלא נכנסנו בקבוצות. הרבי ברך את כולם וחילק מטבע כדמי חנוכה לכל אחד. זכיתי להיות
נוכחת בהדלקת הנרות של הרבי ב-770. המראה היה מרגש.
זכיתי לנסוע
פעמים רבות לרבי עם בני משפחתי ולאירועים משפחתיים. באחת הפעמים זכיתי בהגרלה של
ארגון "שפרה ופועה", ארגון שמטרתו לעזור ליולדות לאחר הלידה. בעלי הצטרף
לנסיעה ובננו שהיה בתקופה זו אצל הרבי השתדך ולאחר חצי שנה טסנו לחתונתו.
יש לי דולר
מהרבי ושרשרת שבה מוטבע מטבע שבני קיבל מהרבי.
הרבי הציע להכין
תהלוכה בל"ג בעומר כאשר הוא חל ביום ראשון בשבוע. בשנה שחל ל"ג בעומר
ביום ראשון הציעו לי לעזור בהכנת תהלוכה גדולה כפי שמכינים בארה"ב בשכונה של
הרבי. הכנו מס' מוצגים והניחו אותם על משאית ולאחריה צעדו הילדים והמבוגרים. התהלוכה
הייתה מוצלחת ומרשימה והוחלט על תהלוכה כל שנה גם כשל"ג בעומר לא חל ביום
ראשון. אני מאד אוהבת אמנות ולכן כל שנה השתתפתי כאחראית בהכנות לתהלוכה מתוך שמחה.
עבדתי יחד עם המורה לציור מזל אורן. במהלך השנים צרפנו עוד אנשים, נשים ובנות כצוות
בהכנות לתהלוכה. בכל שנה מיד לאחר חג הפסח, העלנו רעיון חדש והכנו מוצגים בהתאם
כגון: "שמיטה", "הקהל", "רכבת המבצעים",
"גאולה ומשיח" ועוד. השכונה כולה הייתה שותפה סביב התהלוכה בתרוות שונות.
עבדנו עד השעות הקטנות של הלילה בהכנת התהלוכה ובבוקר יצאתי לעבודה כרגיל ובכל פעם
שפגשו אותי קראו לי "גב' ל"ג בעומר". בכל שנה קיבלנו ברכה מהרבי להצלחת
התהלוכה.
בתהלוכת ל"ג בעומר
כשפרשתי לפנסיה
לפני שש שנים המשכתי בהכנות לתהלוכה ביתר שאת וביתר עוז. באחת השנים העניק לי סגן
ראש העיר, מר חיים שטיינר, דולר מהרבי. זה שימח אותי מאוד, נתן לי כח וגרם לי להמשיך
בשמחה מרובה בהכנות בכל שנה.
תחביבי
כפי שקראתם אני אוהבת מאוד אמנות. כשיצאתי לפנסיה הצטרפתי לחוג ציור והתחלתי לצייר ציורים שונים באקריליק, בשמן ועוד. ציירתי תמונות של הרבי, נופים, פרחים, הכנתי עבודות פסיפס, תמונת קיר, שעון, שולחן, ועוד.
ציור של הרבי מליובאוויטש שציירתי
בעבר היה קשה לי למצוא בגדים צנועים. אני החלטתי ללמוד לתפור, לא לקחתי קורס אלא למדתי לבד. תפרתי לעצמי בגדים וכמובן לילדי, בגדים ותחפושות. אימי לימדה אותי לסרוג, סרגתי הרבה: חליפה, חולצה, סוודר, צעיפים, גרביים, כובעים, שכמיה, מפות ומפיות. במסרגה אחת ובשתי מסרגות. אבי לימד אותנו לנסר במסורית והכנתי כל מיני עבודות מעץ.
אני גם אוהבת לטייל ובכל הזדמנות שהיתה לי טיילתי עם בני משפחתי.
תשע"ו
מילון
האפלהשיטה טקטית מתחום הלוחמה ההגנתית ומתחום ההגנה האזרחית אשר במסגרתה מצמצמים את כמות התאורה הנראית. שיטת האפלה כוללת כיסוי חלונות הבתים, כיבוי תאורת הרחוב בצורה מוחלטת או צמצום התאורה על ידי צביעת החלונות והפנסים בצבעים כהים.
יחידות
מושג בחסידות שפירושו פגישה פרטית עם הרבי. החסיד נכנס לחדרו הפרטי של הרבי ומקבל הוראות אישיות לעבודת השם שלו ותשובות לשאלותיו.
קבוצה
כינוי למסגרת הלימודים בישיבת תומכי תמימים המרכזית - 770 -לתלמידי התמימים, אחר שסיימו את מסלול הלימודים בארץ ישראל.
ציטוטים
”הרבי מליובאוויטש אומר, שכל מי שיש לו כישרון למשהו, צריך לנצל זאת לקדושה.“