מאגר סיפורי מורשת

עליתי לארץ בגיל שלוש, בשנת 1949 מתימן.

הוריי ואני נשלחנו לגור במעברה בבית ליד. בדומה לעולים רבים באתה עת. לאחר שלוש שנים עברנו לשיכון עליה בכפר סבא. אירוע זה זכור לי. הבית היה קטן מאוד, חדר וחצי ולשמחתי נולד לי אח בשנה זו. הורי יצאו לעבוד על מנת להתפרנס אבי עבד בחקלאות אמי במשק בבית. העבודה היתה קשה מאוד. אימי תרמה לפרנסת הבית בעבודה מאומצת, במספר מקומות מדי יום. אבי עבד קשה בעבודת כפיים.

בשנת 1955, נולדה אחותי. הייתי בת שש. בבית גרנו בשני חדרים ולאחר לידת אחותי הבית הקטן הורחב. תינוק חדש מביא עימו מזל חדש. אבי התקבל לעבוד בבית משפחת יופה (משפחה מאוד שורשית ומכובדת). הם גרו בגן מנשה תפקידו היה גנן הבית. זוהי עבודה פיזית יותר קלה ומכובדת. אבא זכה להערכה מאוד גדולה והפכנו להיות משפחה מורחבת. הם אימצו אותנו ונתנו לנו זמן איכות ביחד בחגים ובשבות וכך הקליטה בארץ היתה יותר קלה. בשנת 1958 נולד אחי הרביעי.

לצערי, בהיותי בגיל תשע אבי ניפטר ממחלת הנפילה במקום עבודתו. אמי נשארה עם ארבעה ילדיה ובהריון בילד החמישי. אמי ילדה את אחי החמישי ואני קבלתי על עצמי לעזור בבית. אימי יצאה לעבודה ואני הייתי "האם הקטנה". יש לציין שהיתי בת תשע. למדתי שיחקתי, הייתי אמא צעירה ובתוכי ילדה. באותם שנים כל ענין הרווחה והעזרה הסוציאלית לא היו עדין מפותחים. אחיי עזרו לי לנהל את הבית כדי שאימי תצא לעבודה לפרנס אותנו.

בהרגשתי ילדותי הייתה בדומה לכל הילדים. גדלנו, צמחנו. ניסיון החיים שצברתי עקב נסיבות החיים, תרם לי להיות עצמאית עם ביטחון ולבצע כל שחשוב בעיני. החשוב שאחיי עד היום זוכרים את הילדות שלנו כבריאה ומאושרת. אימי היתה בעיני מאז ועד יום מותה מנהיגה אמיתית ומורת דרך.

מרים, אימי ז"ל הודתה לנו לאורך כל השנים על התגייסותנו לטובת המשפחה לאחר מות אבי. עזרה לי רבות להקים את משפחה.

יהי זכרה ברוך!

קישור לסיפור:  עליית יהודי אתיופיה

הזוית האישית

סבתא שמחה: החוויה שניתנה לי היא מרגשת ומלאת היתרגשות לספר ולהעביר את סיפור ילדותי וסיפור משפחתי ומקווה שליאור תעביר לדור הבא.

ליאור הנכדה: הייתה לי חוויה טובה ולמדתי על סיפור משפחתי וסבתי.