מאגר סיפורי מורשת

איך סבא רבא וסבתא רבתא שלי הגיעו לארץ

סבא רבא אברהם רייז וסבתא רבתא ויטיה רייז [לבית גוזיק]. עלו מפולין בשנת 1933. סבי היה חבר בתנועת השומר הצעיר. ראש הקן, סבי, רצה להיות חבר בקיבוץ. אבל התוכניות השתנו. כאשר סבי וסבתי ירדו מהאוניה, הגיע נציג הקיבוץ ודרש מהם לתת לו את הכסף, שקבלו מהסוכנות היהודית לרגל עלייתם לארץ.

ברגע זה סבי החליט שהוא לא מגיע לקיבוץ.

ישב עם סבתא על הרציף וחשבו מה עושים. אז נזכר שיש לו ידידה ברמתיים [הוד השרון] הם הגיעו לביתה ובשביל לעזור להם שכרה עבורם לול תרנגולות.

סבא רבא אברהם רייז וסבתא רבתא ויטיה רייז

עבודות בארץ

סבי התחיל לעבוד בפרדס. ברבות הימים סבא רבי החל לעבוד כרצף "בסולל בונה" [חברת בניה] הוא היה פעיל חברתי ונבחר להיות חבר במועצה המקומית הראשונה בהדר רמתיים [היום הוד השרון] ולאחר זמן ער לעבוד במועצה המקומית כמזכיר מחלקת החינוך.

וסבתי כיבסה לאנשים אמידים. היא הייתה אשת שיחה נעימה ובעלת ידע כללי נרחב והיה לה חוש הומור מפותח וכן הייתה בשלנית מעולה.

הקמת השכונה

ברבות הימים התארגנה קבוצה פועלים. והם הקימו את שכונת פועלים א' ברמתיים וחיו שם.

אחרי כמה חודשים שהם עברו להתגורר בשכונה, נולדה הבת הבכורה שלהם [פנינה] בשנת 1936, לאחר מספר שנים ב- 1943 נולדה סבתא ציפי.

איך חיו פעם, חפצים מהבית של סבתא

סבתא מספרת בבית היו שני חדרים. לא היה חשמל הדלקנו בתוך הבית עששיות על נפט, לא היו שירותים בתןך בית. כבסנו את הבגדים ביד. המקרר שלנו היה ארגז עם בלוקי קרח. הבישול היה על פתיליות נפט.

גן הילדים ובית הספר

גן הילדים שלי היה מבנה שההורים בנו אותו בהתנדבות. היינו מגיעים בבוקר החצר לא הייתה מגודרת והינו הולכים לטייל בשדות ומוצאים שם את כל פרחי הבר של ארץ ישראל היפה. לאחר סיום הגן עברנו לבית ספר יסודי שנקרא "בית ספר לחינוך משותף" לילדי העובדים בשרון על שם "יוסף אהרונוביץ' " בכפר מלל מכיתה א'-ח'.

לא היתה חטיבת ביניים וישר עברנו לתיכון. כיתה י'-י"ב  למדתי בבית הספר "לגננות ושתלנות" בפתח תקווה. שם חייתי בפנימיה והיו לי חיים מעניינים. משם יש  לי חברים שהם חברים שלי עד היום

החיים בשכונה

בגמר הלימודים היינו מגיעים הביתה אוכלים ארוחת צהריים מכינים שיעורים ומתרכזים במרכז השכונה שם היה ממוקם בית העם וצמוד לו הצרכנייה השתופית של דיירי השכונה ובחורשה, היינו משחקים במחבואים קלס גו'לות מחניים. לפנות ערב היו ההורים מגיעים וקוראים לנו לחזור הביתה.

תנועת הנוער

רוב ילדי השכונה היו שייכים לתנועת הנוער השומר הצעיר. בקן היינו מחולקים לפי כיתות אחל מכיתה ד'. היינו יוצאים להרבה מחנות וטיולים להכרת הארץ. הייתה לנו משמעת מים. שהיינו שותים מים רק בפרקי זמן מסוימים כולם ביחד. הייתי מדריכה בתנועה והדרכתי ילדים שצעירים ממני בחמש שנים.

החגים שחגגנו

במסגרת השכונה חגגנו את חג פורים בבית העם היינו חוגגים את פורים מתחפשים ועושים הצגות. חגגנו גם את חג הפועלים הבין לאומי שיתקיים באחד במאי היינו תולים על בריכת המים דגל אדום ודגל ישראל והשתתפנו גם בתהלוכות בתל אביב בעקבות החג.

איך הכרתי את סבא דניאל (דני)

הכרתי את סבא דני במסגרת בית הספר "לגננות ושתלנות" בסוף כיתה י"א התחברנו. דני היה אחראי למעבדת הכימיה של בי"ס, ואני הייתי אחראית למעבדת הביולוגיה של בי"ס ושם נוצרה הכימיה בין שנינו.

בצבא שלי

הייתי שייכת לגרעין נחל בשם "רשף" שמיועד להשלים את קיבוץ בית ניר. את הטירונות עברתי במחנה 80 לאחר הטירונות יצאתי המסגרת האחוזים "לקרס מכים" והפכתי להיות מדריכת טירונים. בפעם הראשונה שפגשתי את הטירוניות הייתי נפעמת איך הבנות נשמעו לי.

המסדר שהיה

פעם אחת שבנות המחלקה לא נשמעו לפקודות הערנו אותם למסדר נוסף בלילה. הן היו צריכות להסתדר עם הרובים. אחת מבנות הגרעין שכחה את הרובה באוהל. נתתי פקודה לתרגילי סדר והבת הזאת התנהגה כאילו יש לה רובה בסוף המסדר קראתי לה אלי ואמרתי לה שמגיע לך עונש, אבל בגלל שלא התבלבלת לכי לישון עם כולם.

החתונה שלנו – של סבא דני וסבתא ציפי

מיד לאחר סיום הצבא אני ודני התחתנו ב- 26.8.1964 החתונה נערכה במועדון חיל האוויר בתל אביב. לאחר החתונה יצאנו לירח דבש באשקלון עם זוג חברים (ערגה ומוישיק) שהתחתנו שבועיים לפנינו. לאחר שחזרנו מירח דבש התחלנו בהרחבת בית ההורים שלי שם גרנו.

החיים שלנו

עברנו לגור עם ההורים שלי בשכונה בהוד השרון. דני עבד ועובד עד היום כגנן. ואני טיפלתי בהורים שהלכו והזדקנו. היה לנו חלום  להקים חממת סחלבים ולפני מספר שנים הקמנו את החממה בחצר ביתנו, זה ההובי שלנו ואנו גאים בו.

הילדים שלי נולדו

בתי הבכורה רתם נולדה בתאריך 2.10.1966 ששרתתי עדין בצבא קבע. בני השני תומר נולד 29.1.1970  [אבא של שחר]. בתי השלישית אביטל נולדה 23.3.1977. אנו גאים בשלושת ילדנו שהביאו לעולם דור המשך של 7 נכדים.

המצגת שלנו: כאן נולדתי וכאן נולדו לי ילדי

הזוית האישית

הסיפור תועד במסגרת מפגשי תכנית "הקשר הרב דורי" בבית הספר.