מאגר סיפורי מורשת

קצת על עצמי

נולדתי בבולגריה בתאריך 22.3.1946 להוריי, שרה וראובן סיליק. יש לי אח בשם ניסים ואחות בכורה (ז"ל). הגעתי לארץ באניית מעפילים בגיל שנה וחצי.

מקור שמי

שמי המקורי הוא סניורה, שפירושו בספרדית ׳גברת׳. אני נקראת על שם סבתי ששמה גם סניורה. את השם ׳נורית׳ נתנה לי המורה בכיתה א'. פירוש סניורה זה גברת כי היא הייתה אישה מאוד עשירה. פירוש השם נורית זה פרח.

שם משפחתי היה סיליק ולאחר הנישואין הוא אשכנזי. מקור שם המשפחה אשכנזי: היהודים מאירופה נרדפו על ידי הנוצרים שביקשו מהם להמיר את דתם לנצרות ומי שלא הסכים עינו ורצחו אותו. היהודים ברחו והגיעו לספרד, שינו את שם המשפחה לאשכנזי שידעו מאיפה הם הגיעו (לדוגמה: רומניה, פולין, גרמניה), למרות שגם שם עינו אותם.

כך קיבלתי את שמי החדש

ביום שישי בשיעור חברה המורה הכריזה שהגיעה תלמידה חדשה לכיתה. כל התלמידים חיפשו את התלמידה החדשה ולא מצאו, אז המורה קראה לי והכריזה: ״מהיום קוראים לך נורית״, ואמרה שנורית הוא פרח יפה. בהתחלה היה קשה לי להתרגל לשם החדש, אבל היום כולם קוראים לי נורית, וכשרוצים לעצבן אותי קוראים לי סניורה.

ילדות

נולדתי בבולגריה והגעתי לארץ באוניית מעפילים בגיל שנה וחצי.

אני כפעוטה

מיד העבירו אותנו אנשי ההגנה לאוהלים ששם לא היו שירותים, מטבח ומקלחת. היינו הולכים להתרחץ בברז של השכונה (ברזיה) עם תחתונים וגופיה, לשירותים היינו הולכים לשדה מאחורי עץ ושיח. אוכל היינו מקבלים על ידי כרטיסים (תלושים): לכל אדם, תינוק וילד היו מוקצבות מספר מנות ביום לאכול, כל מנה הייתה כרטיס, ובלי כרטיס אין אוכל. כשקמה מדינת ישראל עברנו לגור בצריפים בשכונת סלמה (כפר שלם) באזור ת"א.

אני בנערותי

החתונה

אני נשואה לבעלי ניסים אשכנזי בן באה ואליהו. הכרתי אותו בגיל 14 בבית קולנוע והתחתנו בגיל 18.5. בגיל 18 נפרדנו, ואז יום אחד הוא הופיע עם תאריך לחתונה ואולם. ניסים ניגש לאמי ואמר לה: ״תגידי לנו מזל טוב". אמי שאלה: "מה קרה?" ואז הוא אמר "אנחנו עוד חודש מתחתנים!"

ביום חתונתנו

זה בא בהפתעה לכל המשפחה, כי היה מוקדם לתכנן את החתונה, ואז ניסים אמר שהכל מתוכנן ורק צריך לקנות שמלת כלה. אני, הכלה, הייתי אז חיילת לכן ניסים הזמין אולם מהצבא. לאולם קראו "קרימן" ליד חוף הים בת"א. החתונה הייתה כמסיבה, הגישו שם סלטים, רבע עוף, בורקס עם בשר, קינוחים, שתייה קרה וחמה והכל כיד המלך. לאחר החתונה התגוררנו עם ההורים. לאחר שנה נולדה בתי שרית ואחרי לידתה עברנו לדירה משלנו. התקופה הייתה לפני מלחמת ששת הימים.

ביום חתונתנו

אני בחתונתי

כיום

יש לי שלושה ילדים: שרית, אליהו וראובן. היום אני סבתא לתשעה נכדים שמתוכם שתי בנות ושבעה בנים, ומתוכם זוג תאומים. אני מאוד אוהבת לטייל בעולם, לחבק, לפנק, לנשק את נכדיי האהובים.

הזוית האישית

הנכד עידן: אני וסבתי מאוד נהנינו להיות בתכנית "הקשר הרב דורי". אני מאוד נהניתי ללמוד דברים חדשים על העבר ועל סבתי, וסבתי נהנתה מהמפגשים והבינה קצת במחשבים ולמדה עלי.