מאגר סיפורי מורשת

פירוש השם שלמה השם הוא שמו של סבי שלמה שהיה רב מכובד מאוד בלוב. פלד את השם אני קבעתי לי בשנת 1976בהיותי בקורס קצינים של המשטרה מהסיבות הבאות:

פדלון השם המקורי של משפחתי הוא פדלון, בערבית לובית זה שם המצביע על נדיבות ואדיבות מלשון המילה תפדל בערבית שהוא בבקשה.אני שלם עם השינוי ולדעתי כולם צריכים שם עברי, כך נהיה שווים. גם ברקוביץ' וגם רובינשטיין יכולים להוריד את הסיומת. 

 

נולדתי בלוב בתאריך 15/12/1947, בעיר דייגים בלוב בשם "זליתן" לארץ עלינו כשאני בן שנתיים בלבד כך שלא זכור לי דבר מלוב (טריפולי כפי שנהוג לקרוא לה). עליתי לארץ עם הורי ואחיותיי באונייה בשנת 1950, עם הגיענו ארצה הובלנו למעברה בפרדס-חנה שם גרנו כל המשפחה באוהל אחד. כשכל הסביבה בוץ ולכלוך ורק ברז מים אחד לכל אנשי המעברה.

 

היינו הולכים לבית הספר דרך היער בפרדס חנה, ועוברים בשכונת המוסדים, ולא מבינים איך חיים אנשים בתנאים כאלו, וליד המעברה ולא משתפים אחרים בעושרם. עד היום לא אשכח את היחס הזה. בשנת 1955 לערך קיבלנו בית בשכונה חדשה, בית קטן אך נקי ומסודר ברח' עמידר בפרדס-חנה. שם החיים היו יותר נוחים אך העוני נמשך. לא טיולים, לא בילויים, ולא פארקים. הדברים היחידים שאני זוכר זה קלמר שקיבלתי מתנה בכיתה א', והייתי גאה בו, עד שיום אחד זרקו לי אותו על הרצפה והוא נשבר. היו כל מיני משחקים ברחוב שלא פעם חזרתי הביתה פצוע ובוכה.

 

מאכלים מיוחדים שאהבתי הם מאכלים של העדה הלובית בעיקר כמו חריימה וקוסקוס, שאמא הטיבה להכין וכל מה שקשור למאכלי חגים בפורים, חנוכה פסח ועוד. שירים שהכרתי בילדותי הם בעיקר שירים דתיים של שבת וחגים ששרים מסביב לשולחן האוכל ושירי ארץ ישראל. בכיתה ו' עזבתי את בית הספר היסודי ובגיל 11 נשלחתי לישיבה בחדרה. בישיבה למדתי בעיקר תורה, גמרא ושולחן ערוך והפכתי בחור ישיבה לכל דבר. בישיבה בחדרה למדתי 4 שנים ואחכ' עוד 4 שנים למדתי בישיבה גדולה בירושלים ואז החלטתי לעזוב גם את הישיבה וגם את היהדות החרדית והתגייסתי לצה"ל, הייתי חייל מסורתי שומר מצוות לייט. בצבא שירתי בגולני והשתתפתי במלחמת ששת הימים בגדוד מרגמות כבדות וכבשנו את רמת הגולן הסורית.

בתור ילד אני זוכר את מלחמת קדש, כשביקשו מאיתנו לחפור תעלות ולהתחבא בהם.אחרי הצבא בהיותי שוטר חוויתי את מלחמת יום כפורים, מלחמת שלום הגליל הראשונה והשנייה, ואת ההתנתקות מחבל עזה. בכל המלחמות שהשתתפתי וחוויתי היה מתח באוויר ופחד, אך תמיד היינו נחושים ובטוחים בכוחנו ובעזרת ה' וניצחנו בגדול, וידענו שאנחנו לא יכולים להפסיד במלחמה. לנצח אפשר תמיד אבל להפסיד אי אפשר. כי כל הפסד הוא סוף המדינה היהודית. בזמן שירותי הצבאי סיימתי לימודים כלליים והוצאתי תעודת בגרות אקסטרני בזמני החופשי ועל חשבוני.

בסיום הצבא, התגייסתי למשטרת ישראל ונשלחתי לירושלים ששם היו זקוקים לשוטרים רבים כי העיר גדלה בצורה משמעותית. בשנת 1976 סיימתי קורס קצינים במשטרה. הייתי בתפקיד מפקד תחנה בערים ביריחו, בית לחם וחברון.וגם מפקד המעצר במגרש הרוסים בי-ם. אחרי שעברתי עם המשפחה לגור בעיר יבנה הייתי מפקד תחנת אופקים בנגב ותחנת אשדוד. הייתי קצין במשטרה עד 1997 שיצאתי לגמלאות. נהניתי מכל רגע במשטרה, מכיוון שאהבתי את עבודת המשטרה, את האתגרים ואת חוסר השגרה בעבודה והגנה על אזרחי המדינה. גם המשכורת ותנאי השירות היו לא רעים כלל. בזמן עבודתי במשטרה למדתי תואר ראשון בסוציולוגיה וקרימינולוגיה בבר-אילן בשנת 1989. אחרי הפרישה מהמשטרה עברתי קורס מורה נהיגה וקורס קבלן שלד בניה ומנהל עבודה.

 

האירוע הכי משמח שאני זוכר הוא הגיוס לצבא והחזרה הביתה עם מדים של חייל לוחם בלגולני. האירוע העצוב בחיי, בזמן השירות הצבאי הלכו לעולמם סבי וסבתי, ולקראת סוף השירות גם אבי שחלה במחלת הסרטן נפטר, אני שמח רק שהוא הספיק לראות אותי צועד במצעד יום העצמאות בחיפה והיה גאה בי מאוד.

 

אירועים מיוחדים בחיי הם השרות הצבאי בגולני במלחמת ששת הימים, סיום לימודים לבגרות, נישואי לאתי אהובתי, הלימודים לתואר ראשון בבר-אילן בזמן שהייתי קצין משטרה, סיום קורס מורי נהיגה אחרי הפרישה מהמשטרה, הולדת ילדים, נישואי ילדים והולדת כל נכד ונכדה וכמובן כל יום הולדת וכל יום נישואין שאנחנו מציינים במשפחה בארוחה מיוחדת. 

 

את אשתי אסתר כהן הכרתי בשנת 1968 במועדון ריקודים בכרכור. היא הייתה עם אחיה שהיה חבר שלי מהצבא. התחתנו בשנת 1971 בחדרה הייתי בן 24. לא הייתה מסיבה טרום חתונה אך המשפחות נפגשו למן אירוסין צנוע. יש אלבום מהחתונה והרבה תמונות. הילדים נולדו בין השנים 1972 עד 1980 ובן הזקונים מור נולד בשנת 1991, סה"כ 5 ילדים.

 

תשע"ו