מאגר סיפורי מורשת

שלמה מיידנצ'יק נולד ב-י"א ניסן תרפ"ד [1924] באוקרינה. אביו חינכו לתורה אבל בעל כורחו נשלח לבית-ספר הקומוניסטי. כשגמר את לימודיו התיכוניים, התלקחה אש המלחמה הוא נמלט מעיירתו והגיע לעיר קרסנודר שבחבל קווזק שם החל בלימודיו כקטר רכבת [מה שברבבות הימים הפך לסימן ההיכר שלו]

מאוחר יותר הגיע לטנשקט שם הכיר והתחבר לחסידות חב"ד איתם עלה לארץ, ועם רעייתו התחתן בחודשים הראשונים בפרדס חנה. בהוראת הרבי הם עברו לכפר חב"ד שנקרא אז ספירא. התנאים היו מאד קשים לא היה מים וחשמל בבתים. עבודתו של סבי הייתה מסודרת יחסית הוא עבד ברכבת ישראל. כנראה שזו הסיבה שהביאה את ר' נחום טרבניק לבקש ממנו לעבוד בעבודה ציבורית בהתחלה סבי לא רצה אך לבסוף הסכים. לאחר כמה חודשי עבודה אקראיים לחלוטין נבחר ליושב ראש הוועד וכך כיהן בתפקיד 25 שנה ( בתקופה זו ראש ועד החזיק בקושי שנה…).

בתפקידו קישר ראשי ממשלה שרים ואנשים חשובים אל הרבי. לקראת יום הולדת ה-80 עשו הכנות גדולות, זימנו שרים ראשי ממשל, אבל שבעות מספר לפני יום הולדתו נפטר

שלמה מיידנצ'יק נולד בי"א בניסן תרפ"ד שנת 1924 בעיירה מינקוביץ' שבאוקרינה בן הזקונים להוריו צבי-הרשל ומרים-עטל. אביו של שלומק'ה היה בעל תחנת קמח יחד עם חמישה שותפים נוספים, אלה שלמרבה העצב הדבר כלל לא עזר בידו להביא לחם לביתו, שכן באותם שנים שרר באזור אלה רעב קשה מנשוא.

האב לא הסכים לוותר על חינוכו של בנו הקטן. הוא לימד אותו חומש עם רש"י והשתדל להקנות לו ככל האפשר מיסודות היהדות. כשהגיעה העת נשלח הילד בעל כורחו לבית -ספר ממשלתי-סובייטי, שכן הורה שלא שלח את ילדיו לבית-ספר נשלח למאסר בסיביר. ב-1941 היום שבו סיים בן הזקונים של משפחת מיידנצ'יק את לימודיו התיכוניים, התלקחה אש המלחמה בין ברית המועצות לגרמניה הנאצית.

שלומק'ה הצעיר נאלץ לברוח יחד עם קבוצת צעירים מהעיירה לכיוון לא ידוע, מנסים להינצל מההפצצות הבלתי פוסקות של הגרמנים. בדרכם עלו על רכבת מסע שעברה, והגיעו לעיר קרסנודר שבחבל קווקז. שם החל בלימודיו כנהג קטר.

משפחתו שנשארה במינקוביץ' נרצחה על ידי הגרמנים יחד עם כל העיירה. בטשקנט נמשך והתחבר לחסידות חב"ד. יחד איתם עלה לארץ ישראל וזכה להיות בין מייסדי הכפר, יחד עם רעייתו.

באותם ימים הודיעו לשלומקה ושאר החבדניקים במעברה על החלטת העסקנים , ובראשם ר' פינייע אלטהויז , לשכן אותם על חורבות הכפר הערבי הנטוש ספרייא . ר' שלומקה סיפר : " כשהגענו למקום מצאנו רק חורבות . הצבא כבר הספיק לפגוע בבתים הנטושים כדי שהתושבים הערבים לא יחשבו על חזרה למקום . בלית ברירה הוטל עלינו לשפץ את הבתים בעצמינו".

באחד מימי האביב תש"ט 1949 זמן קצר לפני חג השבועות, הוקם הכפר החב"די החדש-ספרייא , החגיגה הרשמית לרגל ייסוד של הכפר נערכה כעבור חודשיים , בי"ב תמוז תש"ט . באותו יום הגיע שליח מעבר לים, שליחו של הרבי הריי"צ ובידו ספר תורה עבור המתיישבים

החדשים וכן איגרת מהרבי אשר מהווה למעשה את אבן היסוד של כפר חב"ד.

תקופת תחילת התיישבות בכפר חב"ד כלל לא הייתה קלה וסוגה בשושנים. היה זה שטח אדמה בוצי, ללא תשתיות, ללא מים וללא חשמל. לב השטח היה משטח גדול, מעין עמק, ובמרכזו הייתה מוצגת משאבה שבעזרתה שאבו החסידים מים. רוב בתי הכפר היו עשויים חימר, הרוסים וכלל לא ראויים למגורי אדם .

בשנת תש"י 1950,עם הולדת ביתם הבכורה מרים, הפכו שלומק'ה ורוזה מידנצ'יק להורים מאושרים. בת ראשונה כידוע היא סימן לבנים ואכן לא חלף זמן רב ולמרים הצטרפו צבי-הירש ונחמן ואחיהם בלה, דובה, חיה, ובת הזקונים-נחמה-דינה.

בשנת תשי"ד 1954 הורה הרבי מלובביטש לחסידיו להקים בכפר חב"ד בית ספר למלאכה פרויקט לא פשוט כלל באותה תקופה בה שרר מחסור וצנע במדינה כולה .

באותה תקופה היה מצבו הכלכלי של סבי 'מסודר' יחסית לשאר אנשי בפר [שעבדו ברובם בחקלאות] הוא עבד ברכבת ישראל כנראה בגלל זה בחר בו ר' נחום טרנביק לעבוד בעבודה ציבורית אך סבי לא התלהב מהבקשה הוא לא שמח לעבוד בעבודה ציבורית אך לבסוף הסכים

וכך, לאחר כמה חודשי פעילות אקראית לחלוטין, נבחר בשנת תשי"ח 1958 נהג הקטר שלומק'ה מיידנצ'יק לעמוד בראש וועד כפר חב"ד . "כאשר התמנה מיידנצ'יק ליושב ראש הוועד הכפר" נזכר ר' נפרסטק "יחד עם קבוצת צעירים אידיאליסטים שהלכו אחריו,

החלה המהפכה האמיתית בכפר. פתאום כולם חויבו לשם מיסים. למי שלא שילם עבור הספקת המים-נותקו המים! ניתן בהחלט לשער שהפעולות הללו לא הפכו את מיידנצ'יק לחביב על הציבור בכפר," ממשיך ר' נפרסטק "קל גם לדמיין את התלונות והקיטורים שבהם נתקל בעקבות צעדים הכרחיים אלו, אך אני מעיד שבאותה תקופה קיבל הרבי מכתבים רבים ובהם טענות נגד מיידנצ'יק ובקשות להעבירו לאלתר מתפקידו, אבל הרבי לא קיבל ולא שעה לאף אחד מהמכתבים , דחה את כולם, והמשיך לעודד ולהדריך את היו"ר החדש והכריזמטי של הוועד." "אני יכול להעיד," אומר ר' נפרסטק , "שמיידנצ'יק קיבל מאות פתקים ובהם הוראות מהרבי , אותם נצטווה להשמיד מיד עם ביצוען , וחלקם אף מיד בתום הקריאה , עוד לפני הביצוע, שרובם היו אמורים להתבצע שלא בשם הרבי!

מיידצ'יק לא סטה מההוראות ימין ושמאל מההוראות הללו וקיים אותם במלואן, כאשר את החצים, הטענות והביקורות ספג בעצמו." אין ספק שלא היה קל ובטח לא נעים, לשמש כיושב ראש מועצת כפר חב"ד באותם ימים, אך שלמה נכנס לתפקיד בכול רמ"ח איבריו וביצע את דברי הרבי במסירות מוחלטת, כשהציבור התרומם והתריס נגדו, כלל לא ידעו שהוא עשה ,את רצון

רבו-רבם.

ואמנם, אט-אט החלו פעולות הוועד החדש והעומד בראשו לתת אותותיהן. מצבו הכספי של הכפר, כמו גם מעמדו בעיני רשויות השלטון , החל להשתקם. ממקום מוזנח, נחשל ובעייתי קיבל לפתע הישוב החסידי תדמית של מקום מתפתח אשר כדאי להשקיע בו. נוצרו קשרים טובים ומועילים בין הכפר לגופים ממשלתיים רבים, כמו משרד החקלאות, מחלקת ההתיישבות בסוכנות, מנהל מקרקעי ישראל ועוד. פתאום החלו פקידי ומנהלי מוסדות ציבוריים לשפשף את עיניהם ולפעור את פיהם בתימהון עת ראו כיצד המיסים זורמים בסדר שוטף ומסודר מהכפר; כיצד התושבים שרק שנה שעברה הקימו מבנים ללא רישיונות בנייה ועשו ככל העולה על רוחם, שינו את מנהגם; וכיצד חובות רבים שנצברו במשך השנים, שחלקם נחשבו 'אבודים', מוחזרים בקצב איטי אבל קבוע.

באוויר הכפר אכן נשבו רוחות עזות של מהפכה חיונית, צודקת ואמיתית , כשעליהן מנצח בחדווה יושב הראש המסור , ולפיכך החלו הרשויות לבוא הן במישור האישי והן במישור הציבורי עם הצלחה, כידוע לא מתווכחים ולכן עד מהרה החל ראש הוועד החדש לפעול באופן רחב וגדול יותר למען הכפר , כלומר בפעילות הענפה ומחוצה לה. יחד עם חברי הכפר הנמרצים החל מיידנצ'יק להיפגש עם נדבנים מחו"ל ,להציג בפניהם את הכפר, ולאלה מבינים שביקשו , אף ערך ההכרות האישית עם האיכרים החב"דניקים המפריחים באהבה ובאמונה את אדמת ארץ הקודש. כדי לקבל סיוע והכרה הגיע שלומק'ה לפגישה עם אברהם בים, ראש עיירת ניו-יורק באותה תקופה . בפגישה הלבבית שנערכה ביניהם אמר ראש ועד הכפר לראש עיירת ניו-יורק הגדולה כי המשותף בין שניהם הוא נושא הבעיות הכספיות… וכי תמיד ניתן לפתור זאת על ידי שמחה.

בעקבות סערה מי הוא יהודי החליטה הממשלה לשמוע בנידון את חכמי הארץ וחו"ל .

חפץ יקר:

בד"כ, החפצים היקרים היו מכתבים מהרבי או יין והרבה ספרי קודש חומש שהרבי למד בו. וגם 4 הגדות של פסח [ביחידות מיוחדת בשנת השבעים לרבי תשל"ב שבאה הביא לרבי אלבומים מלאים ברכות מכול ראשי המדינה: מהממשלה מהכנסת ומהצבא] הגדה אחת בשבילו ,אחת בשביל נשיא המדינה שז"ר, השלישית לאחיינית של הרבי דליה, ואחרונה חביבה לסבתי ביתו הבכורה.