מאגר סיפורי מורשת

לאמא של סבתא (סבתא שלי ענת) שגרה בבולוניה שבאיטליה, קראו איטלה. אחרי שהגרמנים פלשו לחלקים מאיטליה, הם היו צריכים לברוח מהגרמנים כדי שלא יתפסו אותם. אז הם התחזו לנוצרים והחליטו לברוח לכיוון רומא כי לשם הגרמנים עוד לא הגיעו. בנוסף, ברומא גם עשו הסכם שלא יפגיזו אותה כי הוותיקן נמצא בעיר.

הם ידעו שהם לא יוכלו לקחת הרבה דברים, רק תיק קטן, לכן הם החליטו לקנות טבעות יהלום יקרות שהם יוכלו למכור בשעת הצורך. כל אחד מהאחים (הם היו שלושה אחים) קיבל שלוש טבעות יהלום. הם תפרו את טבעות היהלום לבגדים שיכלו לקחת איתם. למעשה, כל המשפחה ברחה, חוץ מדודה אחת (אדה עוזימה), שאמרה "לא עשיתי כלום ולא יעשו לי כלום", אבל אחר כך תפסו אותה, בעוד שכל המשפחה שברחה מבולוניה ניצלה.

בדרך לרומא הם הצליחו להינצל בכל מיני דרכים, למשל: הם לקחו טרמפ עם חייל גרמני ולא סיפרו לו שהם יהודים, כי אחת מהמשפחה ידעה גרמנית, והוא עשה להם פיקניק.  הם גם הכינו מצמיגים מגפיים ומכרו אותם כדי שיהיה להם כסף לאוכל. בזכות התושייה והאומץ של בני המשפחה הם הגיעו לרומא בשלום ולא היו צריכים להשתמש בטבעות היהלום.

אחרי המלחמה הם חזרו לבולוניה ומצאו שהחברים והשכנים שמרו להם על הרכוש שהיה להם לפני המלחמה. זאת ועוד 300 בקבוקי היין שהיו להם. סבתא שלי קיבלה מאמה את שלוש טבעות היהלום, שעדיין נמצאות אצלה.

פעם אחת לבית של סבתא שלי פרצו גנבים. הם גנבו הרבה תכשיטים שסבתא שלי קיבלה והיא לא מצאה את הטבעות. לאחר כמה שנים, כשסבא וסבתא שלי עברו דירה, הם פתחו את כל הקופסאות והתיקים והארונות. בתוך נרתיק משקפיים שהיה שם היו שלוש הטבעות. מתברר שסבתא שלי שכחה ששמה אותן שם.

סבתא נוֹנָה בִּיאַנְקָה

זאת תמונה שלי כשהייתי ילדה, אני עם סבתא האהובה שלי – נוֹנָה בִּיאַנְקָה. נוֹנָה פירושו באיטלקית סבתא. המכנסיים שלבשתי אז לא נראו מצחיקים (כמו שאולי נראה לכם היום). סבתא תפרה לי אותם משמלה ישנה שלה. בדרך כלל ביקשתי ללבוש מכנסיים ולא חצאיות או שמלות כדי שהיה לי נוח לטפס על גדרות ועצים.

בתמונה אני מחזיקה חתול צעצוע שסבתא נתנה לי מתנה. אנחנו יושבות על המרפסת בבית בבולוניה. בתמונה לא רואים, אבל המרפסת מכוסה בשיחי גפן עם ענבים שחורים מתוקים.

הזוית האישית

רותם היקר, התרגשנו מאוד שהתעניינת בסיפור החיים שלנו ובתולדות המשפחה. זאת הייתה הזדמנות מיוחדת להיפגש ולהתקרב. נהנינו מהאווירה הטובה בכיתתך, מהסקרנות והיצירתיות שלך ומהגישה הרצינית והקפדנית שלך. תודה שהזמנת אותנו, סבא וסבתא

רותם: נהניתי מאוד. סיפרתם לי סיפורים, שאם לא היה את הפרויקט הזה כנראה שלא הייתי יודע עליהם בכלל. היה לי מאוד כיף לעבוד אתכם, לבלות אתכם ושנהניתם לספר לי את הסיפורים שלכם. למדתי גם הרבה מילים חדשות. תודה לכם.