מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

שלום שלי

אני וסבתי ז'נט בחדר המחשבים של בית הספר
התמונה היא תמונה של המשפחה של סבתי
מלחמת יום הכיפורים וביקור סאדת

אני ז'נט לב סבתא של עומר לב מכיתה ו' בית ספר יחד גבעת אלה משתתפת בתכנית הקשר הרב דורי אני נולדתי ברומניה בשנת 1946, אחרי מלחמת העולם השנייה. הייתה לי ילדות מאושרת בלי מלחמות. את המילה "מלחמה" הכרתי רק מסיפורים. בשנת 1965 עליתי לארץ ביחד עם המשפחה. אמא שלי נפטרה כשהייתי בת 14. מיד כשהגעתי לארץ הלכתי ללמוד עברית בקיבוץ עין דור. ובחודש אוקטובר, אחרי 8 חודשים בארץ, נסעתי לרחובות ללמוד טכנאות רנטגן. כשבאתי לישראל הרגשתי שזו הארץ של היהודים. התאהבתי בארץ וגידלתי כאן את הבת והבן שלי ועזרתי לגדל את עשרת נכדיי. בחודש נובמבר השנה (2017) מלאו 40 שנה לביקור סאדאת בארץ בהזמנה השל מר מנחם בגין ראש הממשלה בדימוס. באותה תקופה, 1973, גרנו בבית חולים העמק שם קיבלתי דיור עם משפחתי בתור טכנאית רנטגן.

ב- 20 בנובמבר 1977 הגיע אנואר סאדאת נשיא מצריים לכנסת ישראל בהזמנת מנחם בגין ראש הממשלה דאז.

הבת שלי הייתה בת 9 ואנו גרנו בנשר.

המורה של כיתה ד' בקשה מהילדים לכתוב עבודה בנושא: מהו שלום בשבילי?

הילדה כתבה זיכרונות שלה ממלחמת יום הכיפורים בשנת 1973 אז היא הייתה בת 5 אז אנחנו גרנו בחצר בית חולים העמק בזמנו העובדים שהיו חיוניים בעבודתם קיבלו דירה בחצר של בית החולים עם משפחתם.

הילדה כתבה: "בשעות הערב הודיעו להורים שלי שפרצה מלחמה. העובדים מתבקשים לבוא לעבודה ואבא נקרא לצבא. ביקשו להביא ילדים למעון של בית החולים ואמרו שיגעו מתנדבות מויצ"ו אשר ישגיחו על הילדים במשמרות. בשבוע הראשון אימא שלי עבדה 16 שעות רצוף. כל הזמן הגיעו הליקופטרים – יום ולילה, להביא חיילים פצועים. כל הילדים פחדו מההליקופטרים כי ידעו שמגיעים עוד פצועים. אח שלי היה בן עשרה חודשים ובכה הרבה. ביקשו מאימא לא להגיע כי הוא סובל כשהיא עוזבת ובוכה בלי סוף. אני הייתי נגשת אליו, מדברת אתו, ומנסה להרגיע אותו. הייתי מספרת לאימא שלי כשהוא היה נרדם כדי שתוכל לראות אותו. גם אימא שלי סבלה מכך  שלא יכלה להיות עם הילדים שלה, אבל הייתה צריכה לעזור להציל את הפצועים . פעם אחת עליתי למכון הרנטגן לראות את אימא שלי, אבל הרצפה של חדר הקבלה הייתה מלאה בחיילים פצועים. פחדתי מהדם שלהם וברחתי . אבא שלי בא לבקר בבית אחרי שבועיים של מלחמה רק לכמה שעות,  בקושי ראיתי אותו. אימא שלי המשיכה לעבוד 12 שעות ביום ובקושי ראינו אותה.

שמחתי לשמוע על ביקור סאדאת. אני מקווה שמר בגין יצליח לעשות שלום, ואנחנו נוכל להיות תמיד עם ההורים שלנו, ולא נפחד כל פעם ששומעים הליקופטר שמביא פצועים, ואימא תרוץ לעבודה ואבא לצבא ואני אדאג לאחי הקטן עכשיו"

כבר 40 שנה מאותו יום היסטורי ועדיין אין שלום. אני מקווה שנצליח לעשות שלום ולהיות יחד בארצנו.

אני ז'נט לב סבתא של עומר ושל עוד 9 נכדים.

 

הזוית האישית

הסיפור תועד במסגרת תכנית "הקשר הרב דורי"

מילון

טכנאית רנטגן
האיש/ה שמצלמת במצלמת רנטגן בבית החולים

ציטוטים

”"בשעות הערב הודיעו להורים שלי שפרצה מלחמה"“

הקשר הרב דורי