מאגר סיפורי מורשת

סיפורה של סבתא לאה דיקר

פעם אחת ביום חורפי כשהטמפרטורה הייתה מינוס 30 מעלות נשארתי בבית סיימתי שיעורים. ישבתי בבית וקראתי ספר. הערב ירד מוקדם כי בחורף הימים קצרים מאוד והלכתי לישון נכנסתי למיטה התכסיתי עם שמיכה עבה היה שקט מסביב, אבל אני לא הצלחתי להירדם ופתאום התחילה רוח חזקה והעץ שהיה קרוב לבית, ענפיו הצליפו בחלון בחוזקה וזה היה מאוד מפחיד.

הרוח התחילה לשרוק בתוך הארובה ובתוך הרוח והרעש ולאט לאט נרדמתי. התעוררתי בבוקר כהרגלי רציתי לרחוץ פנים מהדלי, אבל המים קפאו בדלי. הדודה שלי אמרה: תצטרכי לרחוץ פנים עם שלג בחוץ הלכתי לפתוח את הדלת ולרחוץ פנים בחוץ אבל הדלת לא נפתחת. מה קרה!? דחפתי בכל כוחי את הדלת, רק טיפה נפתחה.

מתברר שכל הלילה ירד שלג והוא הגיע כמעט עד חצי מהגובה של הדלת. הדודה שלי לקחה עט חפירה מעץ שאתו במיוחד מזיזים את השלג ולאט לאט היא שחררה את הדלת ואז יכולנו לצאת מהדלת. רחצתי פנים והדודה שלי בינתיים עשתה שביל שיתחבר לכביש הראשי. יצאתי לבית הספר אבל חלק מהדרך לבית הספר עבר שביל צדדי ושם השלג היה גבוה ובקושי יכולנו ללכת דרך שם. צעדתי לאט לאט ואני שקעתי בשלג כמעט עד המותניים. ובכל זאת הגעתי לבית הספר וכולם היו שם. ללא ספק זה היה מסע בשלג.

הזוית האישית

נועם להב תעד את סיפורה של סבתא לאה דיקר במסגרת תכנית הקשר הרב דורי.