מאגר סיפורי מורשת

דינה יעקובסון (דינה בנימינוביץ')

סבתי דינה, סבתא רבתא שלי, נולדה בריגה, בירת לטביה בשנת 1930.

היא  עלתה לארץ ישראל בשנת 1936 כשהייתה בת 6 יחד עם הוריה ואחותה סילבה.

הם גרו בתל-אביב ברחוב בלפור. כשהייתה נערה צעירה היא הייתה חניכה בתנועת הצופים  וכשהייתה בת 13 פגשה שם את איתן, שהיה לימים בן-זוגה. איתן התגייס לארגון ההגנה ודינה הצטרפה לגרעין התיישבות של תנועת הצופים שעזר בהקמת קיבוצים שונים בארץ ישראל.

בגיל 18 ממש לפני הקמת המדינה, התגייסה דינה לפלמ"ח (פלוגות המחץ), לגדוד 7 של חטיבת הנגב. כשהוקמה המדינה הפך הפלמ"ח חלק מצה"ל ודינה הפכה ללוחמת בצה"ל ושירתה בתור המזכירה של מפקד הפלוגה, ואף שירתה בבית החולים הצבאי. באותו הזמן הצבא המצרי לחם בנגב וניתק חלקים שלמים מהנגב משאר המדינה.

דינה הייתה בנגב הנצור, מוקפים בכוחות מצריים. דינה וחבריה השתתפו בלחימה והגנו על דרום הארץ עד שלבסוף הצבא המצרי נסוג לסיני והנגב שוחרר. בזמן שדינה הייתה עם חבריה בנגב הנצור, הם היו צריכים להתמודד עם תנאים קשים ולהגן על היישובים בנגב עם מעט נשק ומעט מזון ומים, תוך שהם סופגים הפגזות ממטוסי הצבא המצרי ואף סופגים אבדות. למרות הם הצליחו להחזיק מעמד ובזאת הבטיחו את היותו של הנגב חלק ממדינת ישראל.

בכל אותו הזמן לא יכלו איתן ודינה להיפגש משום שדינה היתהי בנגב הנצור ואיתן היה בפלי"ם (פלוגות הים) ועסק בהבאת מעפילים ארצה ובמלחמה בבריטים. לאחר שהבריטים עזבו את הארץ והמדינה הוקמה, עבר איתן להילחם בשורות צה"ל, גם כן בנגב, ואפילו השתתף בכיבוש אום אל- רשרש (אילת). אבל הכוחות שבהם לחם איתן היו מנותקים מהכוחות שהיו בנגב הנצור.

רק בתום המלחמה הם נפגשו שוב. זמן קצר לאחר מכן הם התחתנו ובנו את ביתם בעיר תל-אביב. נולדו להם 3 בנות הבכורה מבניהן, ענת, היא הסבתא שלי.

סבתא רבתא דינה חיה עד היום בביתה ברמת-אביב והיא תמיד אומרת שמה שהדור שלה, דור הפלמ"ח, עשה בזמנו אין לו אח ורע ושהדורות הבאים לא  הצליחו לחולל שינוי כזה במציאות כמו הקמה של מדינה חדשה.

הזוית האישית

היה מאוד מעניין ללמוד עוד על סבתא רבתא שלי