מאגר סיפורי מורשת

שמי שאול חגג,יליד 1951.

 

נולדתי למשפחה מרובת ילדים, המצב הכלכלי שלנו היה קשה. למדתי בכיתה מיוחדת ובה היינו לומדים שעתיים ספורט ושעתיים חקלאות וזה נמשך ככה עד כיתה ו. בכיתה ו התחלנו ללמוד ברצינות סיימתי שמונה שנות לימוד ואחר כך עזרתי לאבא  שלי בחקלאות כי המצב שלנו היה קשה ועזרתי לו עד הצבא.

 

בצבא שירתתי בבית ספר לשריון לבה"ד שלוש בשכם ושם היינו לוחמים, היינו מסייעים לקורסים, מג"דים וסמג"דים וכך היה שלוש שנים. בצבא שלחו אותי למרכוס שזה בית ספר צבאי ושם למדתי לקרוא ולכתוב. ובאותו מקום בניתי את חיי. אחרי הצבא עבדתי בחקלאות עד מלחמת יום כיפור. במלחמה הייתי מגויס שלושה חודשים ואז כשחזרתי הביתה כל מה שזרענו ושתלנו התייבש מחוסר טיפול.

 

חיפשתי עבודה ובא המג"ד שלי מהגדוד ואמר לי, אנחנו בונים טנק חדש בשם מרכבה והציע לי להישאר ולהצטרף. הייתי העוזר שלו במשך חמש שנים. לאחר מכן קיבלתי עבודה בתור ספק המשכתי לשרת באותו בסיס. לאחר חמש שנים מינו אותי לתפקיד רכש. הייתי רוכש חלקים לטנקים ובתפקיד הזה המשכתי שלושים שנה.

 

הכרתי את אשתי בדוכן של פלאפל. יצאנו שנה לא התחתנו כי היא הייתה צעירה מדי. חיכינו שהיא תגדל עד לגיל שבע עשרה. כשהיא הייתה בגיל שבע עשרה ואני הייתי בגיל עשרים ושתיים אחרי צבא התחתנו. התחתנו באולמי פלאס בנתניה והיו לנו שלוש מאות אורחים והיה לילה יפה ושמחנו מאוד. אחרי החתונה גרנו אצל סבא שלי ושם נולדו לנו חמישה ילדים ושמם: כינרת, רמי, אורלי, רחל ויצחק.

 

כיום יש לי אחד עשר נכדים ושמותיהם: שירה, בתאל, שאול, נתנאל, אופק, שלו, אריאל, אבישי, אפרת, רותם ואיתמר.

אחרי ארבעים שנות עבודה בצבא בתור אזרח עובד צה"ל, בגיל שישים וחמש יצאתי לפנסיה ואני מאושר תודה לאל!

 

מרכבה: "המרכבה היא סדרה של טנקי מערכה ישראליים המהווה את עמוד השדרה של חיל השריון הישראלי. ייצור המרכבה החל מ-1980, כאשר בחלוף השנים פותחו דגמים יותר מתקדמים ומשוכללים (כל דגם מכונה "סימן"). הדגם המתקדם ביותר הוא המרכבה סימן 4 שנכנס לייצור החל משנת 2003."

תשע"ה 2015