מאגר סיפורי מורשת

שמי יהודית תושיה. בשנת 1963 התגייסתי לצה"ל ושירתי בלשכתו של אלוף פיקוד צפון אברהם יופה.

בזמנו גיוס בנות לצה"ל לא היה דבר שבשגרה. היו לא מעט בנות שבחרו לא להתגייס. לי היה ברור שאני אתגייס לצה"ל, אתרום את חלקי למדינה ואעשה משהו משמעותי שיתרום גם לי רבות. עברתי טירונות בבה"ד 12 בצריפין ואחרי הטירונות שיבצו אותי בפיקוד צפון שהיה בנצרת בלשכתו של אלוף פיקוד צפון אברהם יופה. השירות הצבאי היה מאוד מעניין. פגשתי הרבה אנשים בתפקידים בכירים בצה"ל.

אריק שרון ז"ל (ראש הממשלה לשעבר) היה ראש מטה פיקוד צפון כאשר מילאתי את תפקידי. עבדתי עם אריאל שרון שהיה  אדם מאוד נחמד וחביב, והתייחס אלינו מאוד יפה. הוא גר בתקופה הזו בנהלל בעמק יזרעאל. אחרי תקופה מסוויימת, אברהם יופה סיים את תפקידו והתמנה במקומו דוד אלעזר (דודו) ששימש כרמטכ"ל במלחמת יום הכיפורים.

במסגרת תפקידי, טיפלתי בבקשות חנינה של חיילים אסירים בכלא 6 ובכלא 4. הייתי נדרשת להעביר לאלוף את בקשות החנינה והוא היה צריך להחליט אם לשחרר את האסיר או לדחות את בקשתו. לעיתים נתקלתי במקרים קשים יותר. זכור לי מקרה אחד (לא אציין שמות כמובן) שצרוב בזיכרוני.  קבוצה של חיילים שעשו עבירה מאוד חמורה ונשפטה. לאחר תקופה הגיעה בקשת חנינה למשרד שלנו, וכמובן שאני הייתי בקיאה בפרטי המקרה. לאחר שנים הכרתי בחור והתחלנו להיפגש. חברה טובה שלי הזכירה לי שאותו בחור היה אחד מהחיילים באותה קבוצה שעשתה עבירות חמורות והחלטתי שאני לא מתראה עם הבחור שוב.

בגיל 17.5 הדודים שלי לקחו אותי לבלות בנהריה והצטלמנו לפני שנסענו. הנהג שהסיע אותנו היה עייף ולא התרכז בכביש בדרך חזרה, ועשה תאונת דרכים. איבדתי את ההכרה והתעוררתי בבית החולים. כשסיפרתי ליעל, נכדתי את הסיפור, היא שמחה לשמוע שלא נפצעתי קשה ושוחררתי לאחר כמה ימים מבית החולים.

ביום סבים סבתות בגן, ביקשו מתנדבים להגיע בפורים ולהכין אוזני המן עם הילדים בגן. והתנדבתי בשמחה. היה לי ממש כיף לחוות את היום הזה עם הנכדים. הם מאוד התרגשו שסבתא הגיעה לגן, וכל הילדים בגן היו סביבנו והסברתי ועזרתי לכולם להכין אוזני המן ויצא ממש טעים.

הזוית האישית

סבתא יהודית: נהניתי מאוד לעבוד עם יעל ולספר את הסיפור שלי וקצת לאפשר ליעל לטעום ממה שעשיתי בצבא. היה לנו זמן איכות נהדר ביחד למרות שעקב הקורונה זה היה זמן איכות מרחוק.

יעל מרחב: היה לי כיף מאוד לעבוד עם סבתא ולשמוע את הסיפורים שלה על מה שהיה פעם, ועל מה שעשתה בצבא. אני מאוד מתגעגעת לסבתא כי אני לא רואה אותה הרבה מאז שהתחילה המגיפה.

ליהודית תושיה עוד 3 סיפורים במאגר סיפורי המורשת:

קישור לסיפורים:

ילדותה של יהודית תושיה בחיפה

מיאסי לחיפה באונייה "גלילה

השירות הצבאי המשמעותי שלי