מאגר סיפורי מורשת

המסלול של בעלי היה דומה. בשנת 1967 עברנו לגור ב-nantes עיר במערב צרפת שישית בגודלה מעל 250,000 תושבים, עם קהילה יהודית של 100 משפחות. היה לנו חיי משפחה מאושרים עם הצלחה כלכלית. השלווה נשברה עקב שתי תקריות שקרו במקביל בשנת 1978.

בכיתה ח', המורה להיסטוריה של בני הבכור ערך קורס בקשר למעמד הפועלים בסוף המאה ה-19. הוא סיפר על החיים הקשים במיוחד שהיה להם. כאשר הם פנו לקבל הלוואה מיהודי, הוא דרש ריבית מופרזת דבר שהיקשה עוד יותר על מצבם. הבן שלי היה היהודי היחיד בכיתה ולאחר זמן קצר ילדים אחרים עשו קולות של יריות כל פעם שמורה היה פונה איליו. התלוננתי לסגן המנהל של ביה"ס. הוא שאל אותי את שם הילדים שתקפו את בני. עניתי שזה קורה עם רוב המורים. באותו יום צלצלתי לשתי אימהות, הראשונה הודתה שזה טעות בחינוך שלהם, השנייה הסבירה לי שאנו היהודים ויש לנו  רגשי נחיתות. הופתעתי לגלות שלא היה שינוי בהתנהגות מצד המורים בביה"ס כתוצאה מתלונתי.

 

לחברה שבמסגרתה בעלי עבד כסמנכ"ל, היה קשר עסקי עם סגן שר סעודי. בעלי ארגן ביקור של סגן השר ופמלייתו במשרדי החברה ב-nantes . הארגון היה בשיתוף פעולה עם המנכ"ל. כתוצאה מהביקור, המנכ"ל הוזמן לאיגוד התעשיינים האזורי וקיבל נזיפה בטענה ש"התעשיינים של nantes ושל האזור כולו יירשמו ברשימה השחורה של המדינות הערביות כתוצאה מביקור סגן שר סעודי הנפגש עם יהודי (בעלי)".עקב הלחץ הזה, המנכ"ל שאל את בעלי על הקשר שלו עם העם היהודי. בסופו של דבר, הביקור התקיים כמתוכנן בהצלחה.

 

הרגשתי נבגדת בשני המקרים. האמנתי  בדגל "liberte, egalite, fraternite" (חרות, שוויון, ואחווה). שאלתי את עצמי " האם כך מתנהגים  המוסדות הצרפתים בתקופה שהאנטישמיות לא הייתה  מקובלת ?" הוספתי "איזה עתיד מצפה  לילדיי, כאשר הזמנים יהיו קשים יותר?

 

בדיעבד  זה מה שקרה היום במאה העשרים ואחד. כמה חודשים לאחר מכן , הצטרפנו  בעלי ואנוכי למשלחת יהודים מהאזור לישראל . המשלחת התארחה במשכן הכנסת ובמכון הנשיא יצחק נבון. ביקרנו בירושלים, בתל-אביב, אילת ועוד.

 

הוקסמתי מהדינמיות והיוזמה שקיימים בארץ.

בחזרה התכנסנו עם שלושת ילדינו (בני 7, 12, 14) החלטנו ביחד לעלות לארץ באוגוסט 1979.הקליטה הייתה מלאת קשיים אבל גם מלאת הפתעות טובות.

 

אמי שבאה לבקר אותנו לאחר חצי שנה מצאה שאני הרבה יותר חייכנית , כאילו ירד משקל מלבי בתת מודע.

 

היום אחרי 37 שנים אנחנו מברכים על החלטתנו.זכיתי בהזדמנות לספר את סיפורי לאורי במהלך המפגשים של תוכנית הקשר הרב דורי.

 

יהדות צרפת: "יהדות צרפת היא מהגדולות, העתיקות והמפוארות שבקהילות היהודים באירופה. תולדות הקהילה כוללות עליות ומורדות ביחס השלטון והחברה ליהודים, לאורך תקופות של סובלנות ושל מתחים לסירוגין.

לא פחות מחמישה יהודים או ממוצא יהודי כיהנו בתקופות שונות בתפקיד ראש ממשלת צרפת: לאון בלום (1936 – 1937, 1938, 1945), רנה מאייר (1953), פייר מנדס פרנס (1954 – 1955), מישל דברה (1959 – 1962), ולורן פביוס (1984 – 1986)". ויקיפדיה

 

תשע"ו, 2016