מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

שיטפון במעברה

פרנסיס בבגרותה
פרנסיס בצעירותה
סיפור השיטפון בשנת 1951 במעברת חירייה

בשנת 1951ירדו גשמים עזים במשך שלושה ימים, קראו למעברה "אל חירייה" ושם היה ואדי(נחל) איילון שהתמלא ועלה על גדותיו והציף את כל האוהלים שגרנו בהם. חיילי צה"ל באו לעזרתנו. הם באו עם משאיות ואספו את כל הילדים שהיו במשפחה, שהם סמי , אדמונד ואני לקיבוץ. וההורים נשארו באוהל על המיטות והמים זרמו מתחת למיטות כי אספו רק את הילדים לכן ההורים נשארו באוהל. היה לי אח קטן שהיה בתוך אמבטיה קטנה והאמבטיה שטה במי הגשם שהציפו את האוהל.

אל חירייה

אל חירייה

כשלקחו אותי הייתי בלי נעליים .בקיבוץ חיפשו הרבה זמן עד שמצאו נעליים במידה שלי. היינו שלושה ימים בקיבוץ עד שנירגע הגשם ואז החזירו אותנו הביתה. חזרנו הביתה מקוררים כי היה קר מאוד ולא היו בגדים ובשביל להתייבש ולהתחמם. אבא שלי היה מביא גזעי עץ ושם על פח ומדליק כמו מדורה(אבל אז לא היה תפוחי אדמה לשים במדורה). ואז חיכינו לכל בוקר שהשמש תזרח לייבש את כל הדברים שלנו שהיו באוהל.

מילון

מעברת חירייה
מעברה הממוקמת באזור מחלף מסובים בימנו.

ציטוטים

”ההורים נשארו באוהל על המיטות והמים זרמו מתחת למיטות“

הקשר הרב דורי