מאגר סיפורי מורשת

סבתא שושנה נהרי  נולדה בעיר צנעה בתימן בשנת 1939, היא עלתה לישראל בשנת 1949 כשהייתה בת עשר. סבתא שושנה סיפרה לי על סבא רבא שלי אבא שלה, שקראו לו טוב, זכרונו לברכה.

סבתא שושנה מספרת:

"נולדתי בתימן בשנת 1933 באותה עיירה קטנה ליד צנעה. עלינו לארץ בשנת 1949 בעליית "מרבד הקסמים" למעברה בעין שמר – "מחנה עין שמר. רוב יושבי המחנה עלו מתימן במבצע מרבד הקסמים". היהודים היו צריכים להגיע בכוחות עצמם לחאשד – מקום האיסוף, ושם להמתין לטיסה לארץ ישראל.

על כנפי נשרים

"מבצע על כנפי נשרים הוא כינוי למבצע העלאתם של יהודי תימן ויהודי עדן לארץ ישראל כחלק מעליות חיסול גלויות בשנים 1949 ו-1950. המבצע כונה כך מתוךספר שמות, פרק י"ט, פסוק ד': "ואשא אתכם על כנפי נשרים, ואביא אתכם אלי". המבצע כונה גם מבצע מרבד הקסמים וכן מבצע ביאת המשיח. במבצע השתתפו מטוסי אל על ואלסקה איירליינס". ( ויקיפדיה).

התנאים הסניטריים והפיזיים במחנה חאשד היו קשים מאוד. רבים מהילדים מתו מתת תזונה מרעב וממחלות. היו ילדים שנחטפו ע"י הערבים. התקופה הזאת זכורה לאמא שלי כתקופה קשה מאוד עבורה ועבור משפחתה.

בישראל קלטו את המשפחות של אותנו במעברה בעין שמר. הם חיו באוהלים למשך שנתיים. לאחר מכן הם עברו למעברת "אבו שושה" ליד "ג'וערה". החיים במעברות היו קשים מאוד: השירותים היו ציבוריים, הייתה תקופת צנע קשה והם הסתפקו במועט. אמא של סבתא מספרת שהם לא ידעו איך לעשות דברים בסיסים כמו איך לאחוז בסכין, לבשל וכד', הכל היה חדש עבורם.

קיבוץ משמר העמק אימץ את המשפחות. לכל משפחה עולה הצמידו משפחה מהקיבוץ שעזרה לה להיקלט. הילדים קלטו מהר את השפה מאחר והיו צעירים. גם המבוגרים הצליחו להסתדר עם השפה מאחר והם ידעו את שפת התנ"ך. אני זוכרת, שהמשפחה המאמצת שלי לקחה אותי לבית חולים לטיפול כי הייתה בתת תזונה. הם טיפלו בי כל זמן האשפוז. חלק מהאחים של סבי וסבתי נולדו כאשר הם שהו במעברה. בזמן המגורים במעברה הילדים הלכו לבית הספר ולגן.

לאחר כמה שנים במעברת "אבו שושה" "ג'וערה", הוחלט להעביר את המשפחות למושב "מדרך עוז". בהדרגה – המשפחות עברו למושב זה ע"פ הגרלה. שם הם גרו בבתי אבן והמשיכו ללכת לגן ולבית הספר. גם החיים במושב לא היו פשוטים. הילדים נשלחו ללמוד בחוות לימוד שהיום היא ניר העמק. רמת החיים הייתה מאוד נמוכה. חילקו תלושים והאוכל היה בהקצבה. לכל משפחה חולק סוכר בשקיות, לא היה בשר.

מדרך עוז – מזכירות המושב

האמהות גידלו את הילדים והאבות עבדו בחקלאות. חלק מהילדים עזרו לפרנס את המשפחה ע"י עזרה בענפי המשק כגון לולי עופות ורפתות. הם זרעו, קצרו, שטפו את הפרות והירקות ששווקו לחנויות, חלבו את הצאן והבקר. את האוכל הכינו על פרימוס או על מדורה, את הכביסה עשו ביד, את המים שאבו מהבאר.

התחתנו בשנת 1963 ונשארו לגור במושב. בנינו את ביתנו לאט לאט. נולדו לנו 10 ילדים כולל אבא שלך. הם עסקו בחקלאות עד לפני מספר שנים. אני זוכרת עד היום את תנאי החיים הקשים בגידול הילדים.

סבא שלך ז"ל נפטר לפני ארבע שנים. לא מזמן עשינו אזכרה לזכרו. הוא היה איש דתי וישר מאוד. קראו לו טוב והוא היה איש בדיוק כמו שמו – בעל טוב, אבא וסבא טוב, טוב במעשיו ואהוב על כולנו.

הזוית האישית

הקשר הרב דורי של גל נהרי וסבתא שושנה נהרי.