מאגר סיפורי מורשת

אני, הבת של חיה שניאורסון דננבורג, שהיא הבת של מיכל וחיים שניאורסון.

כל השושלת מתועדת בספר הצאצאים של רבי שניאור זלמן מלאדי יוצר חסידות חב"ד הרבי מלובביץ הנמצא ברשותי ושחולק לפני כ- 30 שנה לצאצאי הרבי מלובביץ.

הדף שבו מופיעה השושלת המשפחתית שלנו. לאחרונה בקרתי במוזיאון היהודי בוורשה ולהפתעתי יש שם אגף מיוחד המוקדש לענפים המשפחתיים שלי.

סבי חיים שניאורסון, דור חמישי בארץ, נאסר על ידי הטורקים בזמן מלחמת העולם הראשונה היות שהם חשדו בו שהוא שייך למשפחת אהרונסון מזכרון יעקב הקשורים למחתרת ניל"י .בגלל שם משפחתו הדומה. את סבתי מיכל וחמשת ילדיה ביילה, רבקה, איטה, ואדל-שפרה גרשו התורכים באנייה למצריים למעין גטו. בדרך, על האנייה הילדה אדל שפרה חלתה, נפטרה וזרקו אותה לים.

כשהם הגיעו למצרים, היא ילדה את הבן הקטן פנחס.

כעבור כמה שנים, עם כניסת הבריטים לארץ, הם הוחזרו וגרו במאה שערים ירושלים. סבי חיים שוחרר מהכלא.

סבי, מצד אבי ראובן דננבורג, גוייס לצבא הטורקי וברח ממנו בהיותו בדמשק את הירדן הוא חצה בשחייה לארץ. הם גרו גם במאה שערים לאחר שגורשו על ידי פורעים ערבים מהעיר העתיקה.

אמי ואבי התחתנו וגרו במאה שערים והם היו דתיים. אבי היה איש חב"ד, נולדו להם 8 ילדים, כשאני הילדה השביעית. הילדות שלי עברה בצל מלחמת השחרור, כשאחיי הגדולים היו בלח"י (ארגון מחתרתי של לוחמי חירות ישראל).

על אחי שמואל לא קיבלנו מידע. הרבה זמן נפוצה ידיעה שהוא נהרג. יום אחד ישבתי על המדרגה בכניסה לבית, פתאום ראיתי אותו מגיע בקצה הרחוב וצעקתי "שמואל חי, שמואל חי!" וכולם התרגשו והתחילו לבכות.

בימי המלחמה, כשהייתי בת שלוש, היו נורים עלינו פגזים, יום אחד שמעתי שריקה של פגז, רצתי למקלט והסתבר שהפגז נפל במקום שהייתי.

משחקי הילדות שלנו היו קפיצה בחבל, קלאס, חמש אבנים, אחד שתיים שלוש דג מלוח, הקפות והם היו בעיקר בחצרות וברחוב ועם חשכה, ההורים היו קוראים לנו לחזור הביתה.

לאחר מכן, עברנו לגור ברחוב שמואל הנביא בירושלים, שהוא היה בדיוק על קו הגבול מול בית ספר לשוטרים, שהיה בשטח ירדן. ואמי תמיד הזהירה אותי ללכת צמוד לבתים שלא ירו עליי. למדתי בבית ספר יסודי רוחמה בירושלים, בתיכון בסליסברג וסמינר בבית הכרם.

הכרתי את בעלי אבי קולב בערב מלחמת ששת הימים, כשעברו עלינו מספר ימים ולילות במקלטים. אבי היה מגוייס. נישאנו אחרי שלושה חודשים.

בתאריך 13.03.1974, נולדה לנו רביעייה: קרן, שביט, הילה וסהר. קיבלתי תעודת הוקרה מגולדה מאיר, שהייתה ראש ממשלה ואחראית על עידוד הילודה.

בזכות המפגש הבן דורי פתחנו את האתר MY HERITAGE, גיליתי ומצאתי משפחה ענפה מכל העולם. בנוסף גיליתי את שם משפחתה מבית הוריה של סבתי מצד אמי שהוא זמל.

קישור ל – אילן יוחסין משפחתי

 הזוית האישית

המפגש יצר בינינו בנוסף לאהבה, גם קשר רגשי וחיכינו ממפגש למפגש בציפייה. היינו רוצות לאחל אחת לשנייה שנמשיך לגלות, ליהנות, לאהוב ולחוות עוד חוויות כמו זאת, לאורך הרבה שנים.