מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

שושלת הדורות במשפחת אמוראי

סבי כיום
סבי היקר
ההיסטוריה של משפחתי ואיך עברו כל הדורות.

פרק א' – תולדות המשפחה

"משפחתינו מצד סבא-רבא שלי גורשה מפורטוגל בשנת 1497, חמש שנים אחרי גרוש ספרד.

איך אני יודע את כל זה? תולדות המשפחה שלנו , דור אחרי דור, היו מתוארים בדפים האחוריים של מגילת אסתר. במהפכה הבולשביקית ברוסיה, בזמן שהצבא הלבן הצליח להגיע לעיר בה הסבא שלי היה רב, הם שרפו את הסיפרייה שלו כולל את מגילת היוחסין של המשפחה. למזלנו, הסבא שלי זכר פרקים שלמים מ-100 השנים האחרונים שלפני לידתו, וכדרכם של רבנים הוא תיאר את תולדות המשפחה במבוא לספרו 'נחלת שמעון'.

הסיפור הוא כזה: חמישה אחים גורשו מספרד. כולם הלכו לערים חופשיות: אחד הלך ללונדון, שניים הלכו לאמסטרדם, אחד הלך לעיר חופשית בשבדיה ואחד הלך להמבורג שבגרמניה. האחרון הגיע להמבורג רווק ונשא שם בת המקום יהודייה- גרמניה. הוא היה אבי המשפחה עליה אנחנו יודעים. הוא ילד בן שגם כן התחתן עם בת המקום, וכך הלאה והלאה כמה דורות עד בערך 30 שנה לפני מלחמת נפוליון שהיתה בסוף המאה ה-18.

אחד מבני המשפחה שהיה בוגר סמינר לרבנים  (כך נקראו הישיבות בגרמניה), שמע שברוסיה הלבנה יש מנהיג דתי – רבי שנאור זלמן מלאדי, שהקים תנועה בשם חב"ד. הוא רצה להתוודא לתנועה זו ולכן קם ונסע לרוסיה הלבנה. זמן קצר אחרי שהגיע לשם פלשו צרפתים לרוסיה והגיעו למקום בו שהה. הגנרל הצרפתי שאל את בני המקום, כולל את אב המשפחה שלנו, היכן הדרך לסברדלוב (עיר גדולה ברוסיה) . האיכרים שנשאלו לא רצו לענות מאחר והגנרל היה אויב שלהם. אבי משפחתנו, אפילו היה רוצה לא יכול היה לענות מאחר והיה חדש במקום ולא הכיר את הדרך. הגנרל הצרפתי נתן הוראה לתלות את חבורת האיכרים כולל את אבי המשפחה שלנו.

אחרי זמן מה, כשהצאר הרוסי ניצח את צבא נפוליון, הוא הגיע לאותו מקום. לאחר ששמע על המקרה הוא החליט לתת לכל האיכרים שנרצחו תוארי אצולה, וליורשיהם להעניק אחוזות. אבל מה לעשות עם היהודי? הוא לא יכול להיות אציל רוסי אבל אחוזה הוא נתן ליורשיו. בעת הרצח, אשתו של אב משפחתינו היתה בהיריון. הילד נולד, שמו היה מאיר ולימים הוא ניהל את האחוזה ודאג לחנך את בניו להיות רבנים. אחד הבנים, שמו שמעון, היה הסבא שלי. את שמעון שלח מאיר ללמוד בישיבות היהודיות הכי חשובות באותה העת – קודם לישיבת מיר ואח"כ לאם כל הישיבות בליטא – ולוז'ין.

הסבא שלי הצטיין מאוד בלימודיו. באותה עת נהוג היה שבעלי הבתים סיפקו ארוחות הצהרים לתלמידים. שמעון הוזמן ע"י ראש הישיבה, הנציב שעל שמו קרוי קיבוץ עין הנציב, להיות אחד מארבעת הבחורים שסעדו על שולחנו. כאשר הגיע זמנו של שמעון להבחן בחינת הסמכה לרבנות והוא רק בן 15, הנציב לא רצה לבחון אותו מאחר שמעון היה לו כבן. לכן, הוא ביקש מראש הישיבה השני, לבחון את שמעון. ואכן שמעון קיבל בגיל כה צעיר הסמכה לרבנות.

בישיבה הושפע שמעון עד מאוד על ידי המשורר ביאליק, שהיה חבר בחברותא שלו והקים שם במחתרת אגודה ציונית. שמעון הפך לציוני והשתתף בכנס הראשון של רבנים שוחרי ציון שהתקיים ברוסיה בין הקונגרס הראשון לקונגרס השני. מאוחר יותר שמעון נתפס על ניהול ישיבה במחתרת, נאסר, שוחרר והגיע לארץ בשנת 1935.

את בנו יעקב – אבא שלי וסבא רבא שלך, הוא כבר שלח ברוסיה לישיבה שבראשה עמד אבי הציונות הדתית – הרב ריינס. בישיבה זו היה נהוג ללמוד גם לימודי ליבה, מה שאפשר לסבא רבא שלך לגשת גם לבחינות הבגרות ברוסיה אחרי שסיים את לימודיי הישיבה.

לימים, לאחר שיעקב נפטר, כתב לי מהנדס העיר המיתולגי של תל אביב – זה שהביא לעיר את סגנון האדריכלות שנקרא באוהאוס – שאבא שלי, הסבא רבא שלך, היה ראש וראשון בישיבה, העילוי של הישיבה.

נחזור לסיפורנו: כשהסבא רבא שלך סיים את מבחני הבגרויות פרצה מהפכה ברוסיה ולנין אפשר ליהודים ללמוד באוניברסיטאות. אבא שלי, שהיה ציוני, בחר ללמוד בטכניון כלכלה חקלאית מתוך מחשבה שמקצוע זה ישרת אותו כשיעלה לישראל. אולם ממש בסיום לימודיו הוא נאסר, ואשתו – הלו היא הסבתא רבא שלך, קבלה עבורו את תוצאות המבחנים בטכניון שלשמחתו הוכרו אחר כך בארץ.

יעקב, ישב שבעה חודשים בתא אחד עם עוד 2 מנהיגים ציוניים. אשתו של הסופר מקסים גורקי, שהיתה נשיאת הצלב האדום הקומוניסטי לאסירים פוליטיים,  השיגה עבור 300 מנהיגים ציוניים הסדר שבמקום להשלח לגלות בסיביר הם יגורשו מרוסיה. וכך בלילה שבין 1924 ל-1925 ההורים שלי הגיעו לארץ לנמל יפו עם בנם הבכור שהיה בן שלוש. אמא שלי הגיע חלשה מאוד אחרי שרעבה ברוסיה ברעב הגדול וחלתה בטיפוס המעיים.

במשך שנה שהו ההורים שלי בחדרה, שהיתה אז מוכת קדחת מאחר והיתה מוקפת ביצות. אח"כ הם עברו לחיפה שם נולדה גם אחותי. בתקופה זו בגלל חוסר עבודה לא הפשרו ששני בני זוג ישמשו כמורים. סבתא שהוכשרה אף היא להוראה וויתרה לאבי. יותר מאוחר הם עברו להתגורר ברחובות שם לימד הסבא רבא שלך  13 שנה. אח"כ הם עברו לת"א.

אבי, הסבא רבא שלך, שימש בתחילה כמורה בבתי ספר עממיים, אח"כ שימש כמורה במכללה למורים לוינסקי, ובסוף היה מנהל מכללת ולוינסקי לחיילי צה"ל. באותה תקופה הוא גם נבחר לנשיא הרביעי של הסתדרות המורים בארץ ישראל וכתב ופרסם כמה וכמה ספרים. סבא רבא שלך אמר לי "עדי, אני לא יכול להשפיע עליך אם להיות אדם דתי, מסורתי או חילוני, רק דבר אחד אני מבקש ממך – אל תהייה בור ועם הארץ. תדע את המקורות ותכיר את חכמת הדורות".

אימי, לאה, היתה בת של תעשיין בעיר שנמצאת בין בירת אוקריינה-קייב, לעיר החוף אודסה. היא הפכה ציונית. 3 מתוך 4 אחיותיה גם הן הפכו לציוניות ועלו ארצה.

אני מקווה שגם אתם נכדיי תלכו בדרכם של אבותיכם ותהיו אנשים לומדים, שלא תשכחו את תורת הדורות ושתגיעו להשגים יפים. אבל הכי חשוב – שתהיו בני אדם, שתאהבו את הארץ הזו ותשרתו אותה ותהיו אנשים המאמינים בחופש, שיוויון ודמוקרטיה".

תמונה 1
האוטו ביוגרפיה של סבי: " אדם מארץ יצמח "

 

פרק ב – סבא מספר על עצמו

"נולדתי בעיר רחובות. גרנו בשכונה של אגרונומים, מהנדסי חקלאות, מול מכון וייצמן בקצה של רחובות. בזמן מאורעות 1936 ו-1939 ערבים תקפו את ביתנו שהיה קיצוני ברחובות ושמעליו היתה עמדת ההגנה ממנה שלחו איתותי מורס לקשר עם יישובים אחרים. לילות רבים הותקפנו ע"י ערביי הכפר הסמוך זרנוגה ואף פוננו לשבועיים מחשש שנכבש על ידם.

למדתי בגן של גננת שהביאה לארץ את חינוך הגנים הגרמניים שהיה מתקדם מאוד באותו זמן. באמצע כיתה א', אבדנו את הבית שלנו לאחר שהוריי לא עמדו בתשלומי המשכנתא, ונאלצנו לעבור לת"א ולהסתופף 3 משפחות בדירה אחת בת 4 חדרים. הדלות היתה גדולה אבל הוריי לא החסירו מאיתנו בכל הקשור ללימודים. אחי הגדול הלך לקיבוץ ולפלמ"ח, אחותי הצטרפה לפלמ"ח במלחמת השחרור. שניהם היו בגדוד הראשון ואחי היה חבר המפקדה.

אני למדתי בבית ספר עממי בלפור ובבית ספר תיכון עירוני א', שאז ריכזו בו את התלמידים המצטיינים של תל אביב, והייתי חבר בתנועת מחנות העולים. בפסח של הכיתה השביעית התכנסו כל 120 בני השכבה מכל הארץ להקמת גרעין יציאה להתיישבות. היה צריך לבחור מזכיר לגרעין ובחרו בי. בסוף שנת 1952 יצאנו יחד לנח"ל, ואחרי הכשרה בקיבוץ מעוז עלינו להשלמה בקיבוץ משגב עם, קיבוץ שממוקם מעל מטולה על גבול הלבנון. הבית שלימים גרתי בו היה 15 מ' מהגבול הבינלאומי.

אבי היה איש פוליטי – מקום עשירי ברשימת הציונים הכלליים לכנסת הראשונה. לצערו נבחרו רק שבעה. אך מי שעשה ממני איש פוליטי היה דווקא אחי, שהיה שליח הקיבוץ שלו, שדות ים, לחטיבת אחדות העבודה שהיתה אז חלק ממפ"ם.

אני נשלחתי ע"י הקיבוץ להדריך במשך 10 חודשים בתנועה. עשיתי את זה בקריית חיים ולאחר מכן חזרתי לקיבוץ. אחרי שנה מנהיגי הקיבוץ המאוחד יחד עם השותפים שלהם בעיר החליטו לפרוש ממפ"ם ולהקים את מפלגת אחדות העבודה. והנה הגיע המברק שלדעתי קבע את גורלי: יגאל אלון, משחרר וקובע גבולות המדינה במלחמת השחרור, שלח מברק לקיבוץ ובו בקשה לשחרר אותי ל-3 חודשים כדי שאוכל לסייע בהקמת המפלגה החדשה. מאין הוא הכיר אותי? אני הייתי הנציג של הקיבוץ שלנו במרכז של תנועת הקיבוץ המאוחד שהקיבוץ שלנו השתייך אליה.

הגעתי והמזכיר הארגוני שלח אותי לסייע בחיפה ועסקתי כמרכז החטיבה הצעירה של המפלגה החדשה וארגנתי את הסניפים בחיפה וסביב חיפה. אח"ע חזרתי לקיבוץ, נבחרתי כמזכיר פנים ושמשתי בתפקיד זה שנה וחצי. אז גם נפצעתי בקיבוץ בתאונת טרקטור וגם נהייתי חבר של סבתא רותי. מנהיג התנועה הקיבוץ המאוחד בן אהרון הבטיח שאם אשאר בקיבוץ ישלחו אותי ללמוד בירושלים מטעם התנועה. אבל סבתא רותי התנתה את נישואינו בעזיבת הקיבוץ. לא התחתנו בקיבוץ, באנו העירה והתחתנו בחצר הבית של אחותי. עברנו לירושלים, רותי נעשתה מורה למלאכת יד בבתי ספר עממיים והיתה המפרנסת הראשית בזמן שלמדתי כלכלה ויחסים בין לאומיים .

תוך כד הלימודים באוניברסיטה נעשתי העוזר של שר הפנים בר יהודה, אחר כך העוזר והדובר של מפלגת אחדות העבודה. ואז יגאל אלון הציע לי להיות העוזר שלו, אבל אני, שסיימתי אז את לימודי הכלכלה, החלטתי ללכת לחברה פרטית ושם כהנתי 7.5 שנים כמנהל השיווק. עזבתי רק כשנבחרתי לכנסת אחרי שצעירי מפלגת אחדות העבודה הציעו לי להיות נציגם לכנסת.

כיהנתי ב-5 כנסות על פני 20 שנה, כאשר ב-4.5 השנים האחרונות כיהנתי כסגן שר אוצר והיתה לי הזכות להשתתף בעיצוב התוכנית הכלכלית שחיסלה את האינפלציה הדוהרת שהיתה אז בארץ. לאחר מכן עסקתי בהפרטת הבנקים, שמשתי כיו"ר חברת חשמל ובדיקטוריונים אחרים לאחר מכן, וגם כיום אני משמש כדיקרטור ויו"ר ועדת השקעות. בנוסף לעיסוקים המרכזיים שלי, כהנתי ועודני מכהן בתפקידים צבוריים רבים:

בכהוני הראשונה לכנסת ביקש ממני שר החינוך באותה עת, יגאל אלון, לשמש כיו"ר המועצה לחילופי צעירים ונוער עם גרמניה. על פעילות זו הוענקה לי מדליה על ידי נשיא מערב גרמניה. במקביל התבקשתי ע"י יגאל אלון להיות יו"ר המועצה המייעצת  לענייני תנועות הנוער, וזאת מאחר ובהיותי חבר ועדת הכספים בכנסת דאגתי שלתנועות הנוער יהיה מימון ראוי לפעולותם – לכל תנועות הנוער ולכל הזרמים.

בנוסף לכך, יזמתי ושמשתי כחבר בקרן הממשלתית הראשונה שיוסדה במטרה לתמוך בסרטי איכות. עד אז היו סרטים שכונו 'סרטי בורקס', סרטים עממיים שפנו למכנה המשותף הנמוך ביותר. אחרי כן שמשתי חבר בקרן לסרטים דקומנטריים – בקרן זו אני משמש עד היום. כשסיימתי את כהוני בכנסת, עמדתי במשך 9 שנים בראש ההנהגה הציבורית הישראלית של אוניברסיטת בן גוריון. לאחר מכן הפכתי לחבר בהנהלת אגודת ידידי בית החולים לילדים שניידר.

בתקופה אחרת התבקשתי להיות חבר במועצה המייעצת של התזמורת הפילהרמונית הישראלית, ובמשך 7 שנים אף שמשתי כיו"ר המועצה. לאחר תפקיד, זה שמשתי ועודני מכהן בעוד 2 עמותות העוסקות באמנות: אני חבר הביקורת של להקת המחול בת שבע ויו"ר ועדת הביקורת  של המקהלה הישראלית ע”ש גארי ברתיני המופיעה עם התזמורת הפילנרמונית.

כיום אני כבר בן 83 ועיקר מעייני נתונים לחינוך נכדיי כמו שהיו לחינוך בנותיי. שהרי שנאמר שבן בנו של אדם הרי הוא כבנו וחייב אדם ללמד בנו תורה".

הזוית האישית

גלעד: היה מאוד כיף לשוחח עם סבא שלי. שנינו נהנינו מאוד ולמדתי הרבה על ההיסטוריה של משפחתי.

על סבא שלי עדיאל אמוראי, מצאתי פרק תיעוד בויקיפדיה שניתן לקרוא בו על פעילותו הענפה ותרומתו לחברה.

 

מילון

רוסיה הלבנה
רוסיה הלבנה בֵּלָארוּס היא מדינה ללא מוצא לים הגובלת ברוסיה ממזרח, באוקראינה מדרום, בפולין ממערב ובליטא ולטביה מצפון. הייתה שייכת לברית המועצות, ולאחר התפרקות ברית המועצות הפכה למדינה עצמאית. מאז 1996 קשורה בלארוס עם הפדרציה הרוסית בסדרת אמנות ליצירת ישות הקרויה האיחוד של רוסיה ובלארוס, כצעד לקראת איחוד אפשרי בין שתי המדינות.

עדיאל אמוראי
עדיאל אמוראי הידוע גם בכינויו עדי אמוראי (נולד ב-17 בפברואר 1934) כיהן כחבר הכנסת מטעם המערך. עדי אמוראי נולד ברחובות. אביו, יעקב אמוראי, מורה וסופר, היה נשיא הסתדרות המורים הרביעי. לאחר שמשפחתו עברה לתל אביב, למד בתיכון עירוני א'. לאחר הצבא למד כלכלה, יחסים בינלאומיים ומינהל ציבורי באוניברסיטה העברית בירושלים.

ציטוטים

”"תהיו בני אדם, תאהבו את הארץ ותשרתו אותה ותהיו אנשים המאמינים בחופש, שיוויון ודמוקרטיה". “

”"שהרי שנאמר שבן בנו של אדם הרי הוא כבנו וחייב אדם ללמד בנו תורה". “

הקשר הרב דורי