מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

שורשים, סבתי ואני

אני וסבתא בשלג בהונגריה - שם סבתא גדלה.
סבתא עם אחיותיה כשהיו ילדות
סיפור חייה של סבתי

אני רוצה לספר לכם את סיפור ילדותה של סבתי ועל חייה מאז שהיא נולדה ועד היום.

קוראים לי יידס על שם סבתא שלי – בעברית זה יהודית, ושם משפחתי היה גרינוולד. נולדתי 1947.4.17 בהונגריה בעיירה הנקראת קישוורדה.  הבית שלי בהונגריה היה בית יפה, עם מטבח מרווח ומקלחת גדולה. הייתה לנו גם חצר גדולה אז שיחקתי שם רוב הזמן. להורי אסתר ומאיר נולדו שלוש בנות – אני, אחותי שרה ואחותי לאה. שני הוריי עסקו בחקלאות. אבי היה חכם, איש טוב ובעל חוש הומור ואמי מאוד אהבה את ילדיה ומשפחתה. ביום יום היה אוכל קל, לרוב פסטה וירקות, ובימי שבת היה בשר דגים וכל טוב. לצערי, האחיות שלי לא שרדו, אחת מתה ממחלה והשנייה מתה בתאונת דרכים.

כילדה בהונגריה אני זוכרת שהיינו הולכים לבית הכנסת היהודי ולומדים תושב"ע ויהדות. בשעות הפנאי  הייתי עוסקת באומנות כמו לקטוף קוצים ולצבוע אותם או שהייתי תופרת בובות ועוד.

בשנות החמישים, הרוסים פלשו להונגריה, והיהודים נבהלו וברחו משום שחשבו שעומדת להיות שואה שנייה. גם ההורים שלי נבהלו והחליטו בשנת 1956 לעלות לארץ ישראל.

נסענו ברכבת מהונגריה לאיטליה ובאיטליה עלינו על אנייה שהביאה אותנו לישראל. הגענו לחיפה. ידענו שבארץ אין לנו משפחה ולא הכרנו אף אחד. אבל, כשהגענו לחיפה שמענו שצועקים "משפחת גרינוולד"  – היינו מופתעים ולא הבנו מי זה. התברר שזו הייתה משפחה של אמא שלי. אמא חשבה שהם נספו בשואה, אך בעצם הם שרדו ועלו ארצה. כשהם בררו מי מגיע בספינה הקרובה, הם ראו שמשפחת גרינוולד ברשימת ההמתנה והחליטו לחכות לספינה שתבוא. מאוד התרגשנו לפגוש את משפחתה של אמא. זה היה דבר שאני לא אשכח בחיים.

מחיפה הועברנו לדרום ליישוב בשם תפרח. למדתי את השפה העברית מבית הספר, מהשכונה ומהרחוב משום שכולם דיברו עברית.

בהתחלה היה לי קצת קשה בארץ. ההרגשה של עולה חדשה הייתה לי קצת שונה, והרגשתי מנותקת ולא קשורה. אבל מהר מאוד  למדתי את השפה והכרתי חברים חדשים. התגוררתי בתקופה הזאת בבית של חדר וחצי, נקלטתי בארץ בצורה טובה.

למדתי בבית ספר אורט, שם למדתי תכנון אופנה, ולאחר מכן  הלכתי לסמינר מורים לאומנות. יחסי עם המורים היו טובים אני הייתי "ליצן הכיתה" ואהבו אותי מאוד. אבל, אני לא אהבתי שום מקצוע. לא אהבתי ללמוד, חוץ ממקצועות האומנות שהייתי מחכה להם בקוצר רוח. תמיד חברותיי רצו שאני אלמד אותם על האומנות, ואת כל ה"קסם" שבו.

הבית שלי היה בית דתי ובו משמעת קפדנית. יום אחד כשהגעתי הביתה אבא הציע לי את בעלי כשידוך. אני מיד הסכמתי כי כבר ראיתי אותו באוטובוס קודם והתאהבנו. מאז ועד היום אנחנו גרים באותו בית בבאר שבע. נולדו 3 ילדים ליאור ז"ל – שנפטר ממחלה, מירב וגלית ויש לנו 4 נכדות.

בתחילת השנה טסתי עם יעל, הנכדה שלי, להונגריה. ביקרנו  בבית ילדותי ראינו שהבית שלי הפך לכנסייה. הבית גדול ממש ויש חצר ענקית. ליד הבית יש יחידת דיור, ויש שם משפחה שגרה שם היום. ליד הבית שלי היה  בית כנסת – ביקרנו ונכנסו לבית כנסת עם נכדתי והתרגשנו מאוד.

הזוית האישית

הקשר הרב דורי של יעל קרויטרו וסבתא יידס שמעון.

מילון

servos
כך אומרים שלום בהונגרית

yo napot
יום טוב בהונגרית

ציטוטים

”"תמיד חברותיי רצו שאלמד אותם על אומנות, ועל כל הקסם שבו"“

הקשר הרב דורי