מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

שורשים למשפחתי

סבא חיים והנכד כרמל
סבא כרמל ומשפחתו
סבא חיים והנכד כרמל

ילדות

שמי חיים גז, נולדתי בתוניס בשנת 1946. ועליתי לארץ עם משפחתי בשנת 1955 בגיל 9, באנייה, דרך צרפת. משם המשכנו באנייה על שם בנימין זאב הרצל. הגענו לחיפה ומשם לקחו אותנו במשאיות עד למעברה באשקלון.

תמונה 1

את בר המצווה שלי חגגתי במעברה, בבית הכנסת, עם עוד עשרה ילדים, כי להורים לא היתה יכולת לקיים את האירוע  לבד. במעברה היה לכל המשפחה, מין צריף קטן שבו גרה. הייתה כניסה אחת לצריף, ובתוכו היה מטבח קטן, סלון ומיטות לשינה ומחוץ לצריף היו השירותים שלנו.

למדתי בכמה מסגרות: בית ספר יסודי, מוסד בתנו ברעננה, ובכפר סיטרין בחיפה. ובתיכון, מוסד עלייה, פתח תקוה. למדתי מחוץ לאשקלון בפנימיות כי היה קשה להורים מבחינה כלכלית ואז היתה מסגרת של עליית הנוער שתמכה בהורים שלי, ללכת לפנימיות. במשפחה שלי היינו שבע נפשות. האח הגדול שלי אברהם הגיע לפנינו לארץ במסגרת עליית הנוער. בעצם עלייתו לפנינו, דחף את ההורים לעלות לארץ. בשל הצפיפות בבית הלכתי לפנימייה.

תמונה 2

צבא

באוגוסט 1965 התגייסתי לצה"ל עד 1968. עשיתי טירונות, אחר כך קורס מ"כים ומשם המשכתי לקורס מדריכי ספורט בוינגייט ושובצתי כמדריך עזר, קצין ספורט בבה"ד 1. אחרי השירות הצבאי התחלתי לעבוד כמורה לשל"ח בבאר שבע במשך 4 שנים. אחרי כן עבדתי בפתח תקוה, ושם הכרתי את מרי אישתי לעתיד.

היכרות

נסעתי באוטובוס מבאר שבע לקסטינה. האוטובוס עצר בקרית גת ומרי עלתה לאוטובוס והתיישבה לידי (בגלל הסריגה) ואני שאלתי אותה: "מה שמך?" והיא ענתה לי: "מרי". המשכנו בנסיעה עד קסטינה שם ירדתי והיא נתנה לי רק את מקום העבודה שלה – בית חולים בילינסון. נשארנו בקשר באמצעות מכתבים, עד שיום אחד יצרנו קשר טלפוני והזמנתי אותה לבאר שבע. שם נפגשנו בפעם השנייה. מהפגישה הזו נוצר קשר חזק יותר. נפגשנו פעם נוספת בפתח תקוה והלכנו לתערוכת פרחים ובהמשך יצאנו לטיול בצפון הארץ וכל זה בטרמפים. בסוף הטיול מרי הזמינה אותי לבוא לבית הוריה בקרית גת ושם הכרתי את משפחתה וההמשך היה לחשוב על קשר הדוק יותר שהתבטא במפגש של ההורים שלי ושלה וכאן קבענו לקיים אירוסין.

החתונה

לאחר האירוסין התחלנו לתכנן את החתונה וקבענו תאריך 2 למרץ 1971. החתונה התקיימה בקרית גת יחד עם המשפחה והחברים. האבא של מרי לא נכח בחתונה, הוא היה בבית חולים. לאחר החתונה היה חשוב  למרי ללכת לבית החולים ולבקר את אבא שלה עם שמלת הכלה.

תמונה 3

אהבה

הסיפור מתחיל באהבה למרי אישתי. מהרגע שנפגשנו באוטובוס מאוד נקשרתי אליה. הקשר היה באותם ימים במכתבים וטלפונים ציבוריים (לא היו סמארטפונים) ומאוד התחברתי למרי והיינו נפגשים לעיתים קרובות.

האהבה האמיתית מתחילה כאשר נולדה הנכדה הראשונה ארבל. זה היה בשבילנו הדבר הכי יקר בעולם. היינו מקדישים את כל זמנינו כדי לראות אותה ולהיות בחברתה בכל זמן ובכל שעה שהייתה לנו פנויה. מרי אישתי היתה נוסעת באוטובוס מראשון לציון לקריית אונו בשעת בוקר מוקדמת ואני הייתי מגיע אחרי הצהריים מהעבודה ממרחקים כדי להיות איתה. היינו מקדישים כל רגע פנוי להיות עם ארבל ויותר מזה גם הדודים שלה היו מגיעים לראות אותה. ארבל בשבילנו היא האוצר הכי יקר שלנו כי היא הייתה הנכדה הראשונה שלנו במשפחת גז.

האהבה שלנו לא הסתיימה רק עם ארבל, אלא גם לכל הנכדים במשפחה, וכמובן גם לכרמל ובמיוחד שאני זכיתי להיות הסנדק שלו.

תמונה 4

הנכדים שלנו נותנים לנו אור ושמחה וכוחות להמשך חיים טובים ומאושרים.

סבא חיים – מדבר על אהבתו לכרמל

סבתא מרי – מדברת על אהבתה לכרמל.

הזוית האישית

סבא חיים: זו תוכנית מעולה לקרב את הנכדים והנכדות מזווית אחרת של הכרות עם הסבים והסבתות. לדעתי זה מאפשר להיות יותר פתוחים מהמסגרת המשפחתית ולגלות לנכדים דברים חדשים שלא ידעו קודם. אני מבקש לומר תודה לכן סיגל ויפעת ולהנהלת בית הספר על הפעילות המבורכת. ישר כוח כל הכבוד.

הנכד כרמל: היה לי כייף להיות עם סבא שלי. מאוד אהבתי את המפגשים, לשחק עם סבא שלי ולהיות איתו בזמן איכות של שנינו. אני מאוד אוהב את סבא וסבתא שלי.

מילון

סנדק
הסנדק הוא האיש המחזיק על ברכיו את התינוק הנימול בעת ביצוע ברית המילה.

ציטוטים

”הנכדים שלנו נותנים לנו אור ושמחה וכוחות להמשך חיים טובים ומאושרים.“

הקשר הרב דורי