מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

שורשים בארץ ישראל – עם ישראל שב למולדתו

סבא עזריאל ויונתן הנכד
עזריאל בצעירותו
סיפורם של משפחת אברהם ודינה שטמפפר

יונתן נכדי היקר
במסגרת התכנית החשובה שלקחנו על עצמנו להשתתף בה: תכנית הקשר הרב דורי, בחרתי לספר על נושא:
 
השורשים בארץ ישראל- עם ישראל שב למולדתו
 
למשפחתנו יש חלק נכבד במימושו במאה וחמישים השנים האחרונות וממשיכים בקיומו עד עצם היום הזה.
 
באשר למשפחתנו לדורותיה, מהגולה, עלייתם ארצה והשתלבותם בבניין ארץ ישראל, שאתה יונתן שייך למשפחתנו זו, דור ההמשך שמחובתכם לשמור על הקיים לפתח, להגדיל ולחזק את מדינתנו. אתם חיים במדינה חזקה ומפותחת שאנשים בדורות הקודמים שהיו בעלי חזון ויכולות להתמודד במצבים קשים ובחוסר אמצעים אבל עם אומץ, נחישות, והתמדה הביאו להקמת מדינתנו ומוסרים לכם אותה  (הדור הצעיר) על מגש של כסף, שימרו עליה. 
 
הקשר המשפחתי לארץ ישראל
דינה ואברהם שטמפפר היו הסבא והסבתא רבתא שלי מצד אבי בנימין פרל, הם יהיו הנדבך הראשון בסיפור המשפחתי. על מנת להכירם מקרוב אני חייב לספר לך אודות מוצאם, מי היו הוריהם, מהיכן הגיעו, והקורות אותם. עליהם נרחיב עד אליך.
 
מקור השם שטמפפר בא מהעיירה שטמפן שליד ברטיסלבה בירת סלובקיה.
 
בנימין שטמפפר ויהושע שטמפפר
נתחיל בבנימין שטמפפר שנשא לאישה את חנה לבית ראב. להם נולדו שבעה ילדים, חמישה בנים ושתי בנות. בסיפורנו נתרכז בשני הבנים יהושע שטמפפר הבכור ואברהם האח הצעיר. יהושע שטמפפר נולד בשנת 1852, בסומבוטהיים שבהונגריה. למד בישיבת הרב הילדסהיימר ורכש השכלה פורמלית גבוהה. שם עלה בו הרעיון לעלות לארץ ישראל ולהקים בה התיישבות חקלאית. הוריו לא הרשו לו לעלות לארץ והוא ברח מהבית ובידו ופרוטות מעטות. הוא הלך ברגל במשך שבעה חודשים דרך הונגריה, סרביה ומקדוניה עד סלוניקי, אחר כך דרך טורקיה, סוריה, צידון, צפת והגיע לירושלים ביום כ' בסיוון תר"ל (1870).
 
תמונה 1
                                                              יהושע שטמפפר
 
ברצוני לצטט מתוך יומנו של יהושע שטמפפר:
" ערב ראש חודש מנחם אב תרל"ח קנינו האדון רבי דוד גוטמן והרב רבי יואל משה סלמון ואנוכי יהושע שטמפפר נחלת שדה הכפר עמלבס מאת סלים קסאר ביפו וקראתי שמה פתח תקווה עד היום הזה".
 
יהושע נבחר כיושב ראש ועד המושבה פתח תקווה, נפטר בדמי ימיו, והוא בן -56 שנים בלבד. בעקבות הבן הבכור יהושע שטמפפר עלתה ארצה משפחתו מהונגריה. האב רבי בנימין שטמפפר הדיין אשתו חנה וילדיהם: מנחם יהודה, עקיבא, בילה, רבקה, ואברהם שהוא הסבא רבא שלי והם התיישבו בירושלים.   
 
אברהם שטמפפר
נולד בשנת-1866 והיה בן ארבע שנים בעלותו ארצה. עוד בהיותו נער הצטרף לאחייו יהושע ומנחם יהודה שטמפפר והתיישב בפתח תקווה. אחד הסיפורים על אברהם שגר כנער צעיר אצל אחיו יהושע, הוא מספר שבלילות שבת צעירי המושבה החליפו את בעלי המשפחות בשמירה בגורן ובשדות המושבה מפני שודדים ערביים שבאו לגנוב היבולים שבגורן.
 
היה זה בליל שבת כשאברהם היה בשמירה הוא וחבריו נתקלו בכנופיית שודדים ערביים, היו חילופי יריות, אברהם נפצע ברגלו אולם הוא הצליח להרוג את היורה בו. עם שחר התברר שהערבי ההרוג הוא היה הבן של השיח מאחד הכפרים שבסביבה. מחשש לנקמת דם, דבר שהיה נהוג אצל הערבים נאלץ אברהם לברוח מפתח תקווה. הוא קיבל סוס מהמושבה ורכב עליו עד לצפת שם הסתתר כשנה עד שנרגעו הרוחות אולם לפתח תקווה הוא לא חזר. הוא חזר לירושלים והתחיל לימודיו בישיבה. לימים אברהם נשא לאישה את דינה לבית נייפלד מוותיקי העיר העתיקה ירושלים.
 
סבה של דינה, עקיבא נייפלד שהיה צורף זהב היה ידוע בירושלים כעקיבא גולדשמיד שפירושו צורף זהב. הוא נולד באוקראינה, בשנת 1836. עקיבא עלה ארצה בגפו כשהוא ילד בן 12 שנים בלבד. הוא למד בישיבה והחליט ללמוד במקביל את מלאכת הצורפות. הוא יצר את כל הקישוטים לבית הכנסת "החורבה", כמו כתרי תורה, גביעי יין ועוד. שנים לאחר מכן במלחמת השחרור נשדדו על ידי חיילי הלגיון הירדני, כאשר העיר העתיקה של ירושלים נפלה לידיהם. 
 
הוא יצר נרתיק מגילה מעשה אומנות מכסף, מתנת יום הולדת עבור הקיסר פרנץ יוזף מאת הקהילה היהודית בירושלים. הוא דאג לריצוף רחבת הכותל המערבי שהייתה בין הכותל לשכונת המוגרבים. הוא הכין ויצר מזכרות רבות מכסף לפחה של ירושלים. הוא תיקן ותחזק את כלי הנגינה של התזמורת של הצבא הטורקי שבירושלים. לימים נישא לחיה לבית וינקלר כשהייתה בת 12 שנים בלבד. נולדו להם שישה ילדים, שאחת מהן היא דינה, סבתא רבתא שלי. 
 
דינה נויפלד ואברהם שטמפפר
בפרק הקודם הזכרנו את משפחותיהם של דינה לבית נויפלד ואת אברהם שטמפפר, שנישאו בירושלים והתגוררו ברובע היהודי בעיר העתיקה. להם נולדו ילדים שהבכורה ביניהם היא חנה שטמפפר סבתי. 
 
יוסף חיים וחנה פרלסבי
יוסף חיים פרל עלה ארצה מצ’כוסלובקיה עם הוריו עזריאל ומירל פרל סבא וסבתא רבתא שלי. הוא היה בנם יחידם. בעלותו היה בן שנתיים. את שנות ילדותו ובחרותו חי בבתי ההונגרים שבשכונת מאה שערים . שם למד בחדר ובישיבה ולמד את מקצוע החזנות וכשרות הבשר. לימים הכיר סבי את סבתי חנה, בתם של אברהם ודינה שטמפפר, להם נולדו ארבעה ילדים. אחד מהם הוא אבי בנימין שנולד בשנת 1910. אביו, עזריאל, נפטר ונקבר בהר הזיתים ואמו מירל חזרה למשפחתה בצ’כוסלובקיה.
 
לימים הכיר סבי את סבתי חנה, בתם של אברהם ודינה שטמפפר. להם נולדו ארבעה ילדים. אחד מהם הוא אבי בנימין שנולד בשנת 1910. בשל הרעב ששרר באותה התקופה בארץ, נאלצה סבתי חנה לקחת את ילדיה לצ’כוסלובקיה למשפחת בעלה. שניים מילדיה הקטנים, שהיו חלשים וחולים לא שרדו ונפטרו במהלך שהותם שם.
 
סבתי חזרה ארצה עם אבי בנימין בלבד. כאן נולדו להם עוד שני ילדים אחרי מלחמת העולם הראשונה. סבי וסבתי עברו מירושלים להתגורר בחדרה והיו בין המתיישבים הראשונים בה. סבי שימש בחדרה כחזן של בית הכנסת ודאג לכשרות הבשר במושבה. האזור היה נגוע במחלת המלריה בשל הביצות שהקיפו אותו ורבים מתו כתוצאה מהמחלה.  
 
עקיבא צבי ורבקה מלק סבי וסבתי מצד אימי.
בשנת 1924 עלתה המשפחה ארצה, מקולושואר שבהונגריה והתיישבה בכפר גדעון שבעמק יזרעאל. הם היו בין מקימי המושב. בהיותם אנשים דתיים הם האמינו שצריך לחזור לארץ הקודש וליישבה, וכך הם עשו. בהזדקנם הם עברו לירושלים לשכונת בית ישראל. שם בנו את ביתם ובו חיו עד יומם האחרון. כאן עברו עליהם שנים לא קלות בתקופת המצור על ירושלים במלחמת השחרור.   
 
מרים לבית מלק ובנימין פרל הורי אמי
מרים נולדה בשנת 1910, בעיר קולושואר שבהונגריה, כיום העיר קלוז' שבטרנסילבניה, להוריה עקיבא צבי ורבקה מלק סבי וסבתי. כשעלתה המשפחה ארצה אימי הייתה בת 14 שנים. היא היתה אחת משבעה אחים ואחיות. בבחרותה היא עברה לירושלים ושם הכירה את אבי בנימין פרל.
 
אבי בנימין פרל נולד בירושלים בשנת 1910, בשכונת מאה שערים להוריו חנה ויוסף חיים פרל. בצעירותו אבי היה ממייסדי תנועת הצופים בירושלים. בהתחלה כחניך ועם הזמן כמדריך. בהיות אבי בן 19 שנים הוא נסע לבדו לצ’כוסלובקיה והביא ארצה את סבתו, סבתא מירל אמו של אביו. הורי נישאו בכפר גדעון בשנת 1932. את מגוריהם קבעו במושבה חדרה היכן שגרו סבי וסבתי יוסף חיים וחנה פרל. להם נולדו עדינה ועזריאל פרל.  
 
שירות צבאי של אבי
אבי היה חבר ה"הגנה" ומטעמם הוא גויס לחייל הנוטרים במסגרת המשטרה הבריטית (הגפירים), שם שרת עד תום מלחמת העולם השנייה. בשנת 1943 עברה משפחתנו לנתניה שהייתה בשלבי הקמתה. במסגרת חברותו ב"הגנה", עסק בנושא הבאתם של העולים הבלתי לגליים מאירופה לחוף מבטחים בארץ. לפרנסת המשפחה עבד בבית חרושת ליהלומים. לנתניה הגיעו משקיעים מאירופה שהקימו בה את ענף היהלומים וכך קיבלה נתניה את הכינוי "עיר היהלומים". 
 
שטפי לבית שטיין ואלכסנדר גולדברגר סבתך רותי נולדה בקרואטיה בשנת 1938 להוריה שטפי לבית שטיין ואלכסנדר גולדברגר, אשר נספו בשואה- הי"ד. שטפי נולדה בשנת בשנת 1914 בעיר סובוטיצה שביוגוסלביה. היא הייתה בת יחידה להוריה . אביה נהרג במלחמת העולם הראשונה, והיא עברה להתגורר אצל דודתה בעיר ווקובר שביוגוסלביה, שם הכירה את בעלה אלכסנדר .
 
אלכסנדר נולד בשנת 1910 בעיר קושיצה בצ'כוסלובקיה. לו היו עוד שני אחים. המשפחה היגרה ליוגוסלביה והיה לה רכוש גדול אותו השקיעו ברכישת נכסים בעיר זגרב. כמעט כל המשפחה נספתה בשואה. רות לבית גולדברגר גן ציון ועזריאל פרל בשנת 1948 עלתה סבתי רותי ארצה, ואומצה ע"י בני הזוג נחמנית ושמריהו גן ציון, חלוצים שעלו ארצה מאודסה שברוסיה בעליה השלישית בשנת 1924, ממקימי המושב עין העובד שהתאחד עם אביחיל.
סבתי למדה בבית הספר בית חינוך בנתניה שלימים הוסב שמו לבית ספר בארי. בתום לימודיה בתיכון למדה בבית הספר לאחיות שליד בית חולים בילינסון בפתח תקווה וסיימה כאחות מוסמכת. במשך כ 40 שנה עבדה כאחות במרפאות בנתניה.
 
אני עזריאל פרל שנקראתי בקיצור עזי נולדתי במושבה חדרה בשנת 1939, להורי מרים ובנימין פרל. כשעברה משפחתי לנתניה התגוררנו ברחוב סמילנסקי במרכז העיר הנבנית. למדתי בבית הספר תחכימוני, מאחר והיינו משפחה מסורתית. את שעותי הפנויות העברתי בתנועת בני עקיבא ובאגודת יורדי ים זבולון בנתניה.
 
עם סיום בית הספר היסודי עברתי ללמוד בבית ספר אורט נתניה והצטרפתי לתנועת הנוער העובד שם הכרתי חוויות כמו מחנות עבודה בקיבוצים, מסעות וטיולים לאורכה ולרוחבה של ארצנו. את סבתא רותי הכרתי בגיל 15, במחנה עבודה בקיבוץ גבעת חיים ומאז אנחנו חברים. נישאנו בשנת 1958. עם סיום לימודיה של רותי בבית הספר לאחיות, בשנת 1956 התגייסתי לצ.ה.ל במסגרת הנח"ל כחבר גרעין של תנועת הנוער העובד. במסגרת האחוזים שכל גרעין היה חייב לתרום לצבא, נשלחתי לצבא לשלוש שנים בהן עברתי קורס מכי"ם וקורס קצינים. בשרותי הצבאי מלאתי תפקידים שונים.
 
בשנת 1982 פרשתי מ- צ.ה.ל. לגמלאות בדרגת אלוף משנה. לרותי ולי נולדו שלושה ילדים, ביניהם אמא שלך טלי שנולדה בשנת 1973 בנתניה. טלי (פרל) ויונתן פולגטלי נולדה בשנת 1973, בת שלישית לאחר 2 בנים (דרור ואליק), גדלה בנתניה, למדה בבית הספר התיכון טשרניחובסקי וכמו שאר בני המשפחה שרתה כקצינה בחיל האוויר.לאחר השירות הצבאי, במהלכו הכירה את אביך עודד, המשיכה טלי בלימודים גבוהים באוניברסיטאות תל אביב ובן-גוריון בנגב. לאחר שנות חברות ונישואין נולד לטלי ולעודד בנם הבכור יונתן והם ביססו את חייהם בקהילה הצעירה של כפר יונה. אתה, יונתן נולדת בתאריך 22/05/2003 בנתניה, נכד 7 לרות ולעזי וענף צעיר ורענן לעץ משפחתי יהודי וציוני מפואר. 
 
העשרה
יהשוע שטמפפר: "יהושע שטַמפּפֶר (שטאמפּפֿער) (ח' באב תרי"ב, 1852 – ה' בסיוון תרס"ח, 4 ביוני 1908) היה ממייסדי העיר פתח תקווה. שטמפפר נולד בשנת 1852 בסובוטהיים שבהונגריה. (לפי עדות אביו בנימין) בצעירותו השתלב בתנועת האמנציפציה וההשכלה, למורת רוחו של אביו בנימין, שהיה דיין בשטיינאמנגר."
כפר יונה: "כְּפַר יוֹנָה היא עיר בשפלת החוף של ישראל בין הערים נתניה וטול כרם…העיר כפר יונה הוקמה בשנת 1932 על ידי מוריס פישר. כפר יונה הוכרז כמועצה מקומית בשנת 1940; …היא קיבלה סטטוס של עיר ב-11 בפברואר 2014‏"
תשע"ה

מילון

יהושע שטמפפר
יהושע שטַמפּפֶר (שטאמפּפֿער) (ח' באב תרי"ב, 1852 – ה' בסיוון תרס"ח, 4 ביוני 1908) היה ממייסדי העיר פתח תקווה. שטמפפר נולד בשנת 1852 בסובוטהיים שבהונגריה. (לפי עדות אביו בנימין) בצעירותו השתלב בתנועת האמנציפציה וההשכלה, למורת רוחו של אביו בנימין, שהיה דיין בשטיינאמנגר.

כפר יונה
"כְּפַר יוֹנָה היא עיר בשפלת החוף של ישראל בין הערים נתניה וטול כרם...העיר כפר יונה הוקמה בשנת 1932 על ידי מוריס פישר. כפר יונה הוכרז כמועצה מקומית בשנת 1940; ...היא קיבלה סטטוס של עיר ב-11 בפברואר 2014‏"

גפירים
שוטרים במסגרת הצבא הבריטי

ציטוטים

”לנתניה הגיעו משקיעים מאירופה שהקימו בה את ענף היהלומים וומכאן הכינוי "עיר היהלומים".“

”אתה, יונתן נכד שביעי, לרות ולעזי וענף צעיר ורענן לעץ משפחתי יהודי וציוני מפואר. “

הקשר הרב דורי