שורדת את השואה ומספרת לדורות הבאים
סיפורה המדהים של מרישה אמו של בעלי ששרדה את תלאות השואה כנגד כל הסיכויים
שמי מירי קרקאור, נולדתי ברומניה בעיר קלוג בתאריך 27.9.1953. בשנת 1964 בגיל 11 עליתי עם בני משפחתי הורי ואחי לארץ ישראל וגרנו בעיר
רמת גן.
בגיל 16 הכרתי את בעלי זאב ואת הוריו הנפלאים :מרישה ואביגדור, בשנת 1972 התחתנו
וגרנו בביתם. החלטתי להתמקד בסיפור במרישה, אמו של זאב בעלי, היא הייתה אישה יפה עם עיניים כחולות, לבושה
באלגנטיות ותמיד עם חיוך חם על השפתיים.
מרישה היתה אישה מדהימה שלימדה אותנו את הערך של המשפחה , אחדות והשמחה. אישה שלא ידעה פחד, והייתה גאה להיות יהודייה. מרישה נולדה בפולין בעיירה
שרץ ליד העיר לודג' ב 1924 עברה את המלחמה הנוראה והייתה במספר מחנות: אושוויץ, טרבלינקה
וברגן בלזן והשתתפה בצעדת המוות.
היא איבדה את כל משפחתה במלחמה. לא פעם עמדה לפני המוות אך ניצלה הודות לאומץ תושייה וחברים
טובים.לא פעם סיפרה לנו על מנגלה האכזר שפגשה בהגיעה לאושוויץ והקבוצה
עמדה בסלקציה ואז שאל מנגלה " האם יש אחות בקבוצה? " בעידוד חברתה הרימה
את ידה ( למרות שלא היתה אחות ) וכך ניצלו חייה.
התהליך הכפול נועד להטעות את היהודים, כחלק מאחיזת העיניים באמצעים שונים של התעמולה הנאצית, כדי שהיהודים יעלו ללא התנגדות לרכבות שהובילו אותם למחנות ההשמדה. גם במהלך שגרת חיי המחנות נערכו סלקציות כדי למיין ולהפריד בין אלה ששרדו והיו מסוגלים לעבוד עדיין לבין אלה שגורלם נחרץ – המוזלמנים. אלה שהצליחו להישאר בחיים המשיכו לעבוד עד המיון הבא, וחוזר חלילה.
מקרה נוסף בצעדת המוות הצליחה יחד עם חברתה לברוח , אך
הייתה מאוד חולה . חברתה לקחה אותה בעגלת תינוק קילומטרים , בקור לבית חולים והצילה את חייה . במחנה ברגן בלזן הכירה את אביגדור והתחתנו ושם נולד להם בנם
הראשון-אליעזר.
מרישה ואביגדור בחתונתם
בשנת 1948 עלתה לארץ ישראל והקימה פה בית ומשפחה . היא ספרה את סיפורה על
המלחמה לנו ולנכדיה ובהרצאות שנתנה לילדי בית הספר. היא רצתה שיזכרו וידעו ולא
ישכחו. הניצחון שלה היה בעצם חזרתה לביקורים גם בגרמניה וגם בברלין ואמרה:"למרות
שרציתם להשמיד אותנו אני דורכת על אדמתכם וחיה בגאווה בארץ ישראל והקמתי משפחה
לתפארת".
למרישה חמתי
הנערצת היו שני בנים , שישה נכדים ו-13 נינים . סיפורה מתקופת המלחמה נכתב בספר
והופיע גם בסרט דקומונטרי בו נתנה עדויות וסיפורים ממחנה העקורים ברגן בלזן.
העשרה:
סלקציה :
במהלך השואה, סלקציה היא פעולה שביצעו שלטונות גרמניה הנאצית כדי למיין ולנפות על ידי "טיהור" יהודים שנחשבו "בלתי פרודוקטיביים" (לא יצרניים, כלומר חסרי כושר עבודה). אנשים שנכנסו לקטגוריה זו היו בדרך כלל בגיל העמידה, בעלי משפחות גדולות, ילדים, נתמכי סעד, נכים, חולים וזקנים. כל אלה גורשו למחנות ריכוז לצורך השמדה שיטתית שהחלה במאי 1942. היתר נוצלו ככוח עבודה עד לשחיקתם וקריסתם. בדרך דומה נערכו סלקציות בכניסה למחנות.
תשע"ו 2016
מילון
סלקציהמיון היהודים בשואה לפי כוח העבודה
ציטוטים
”למרות שרציתם להשמיד אותנו אני דורכת על אדמתכם וחיה בגאווה בארץ ישראל והקמתי משפחה לתפארת“