מאגר סיפורי מורשת

שמי שולה, שמי המלא שולמית, מקור השם מהתנ"ך. שם המשפחה התחלף מ"ממה" לפרידמן. נולדתי בעיראק בעיר כרכום באוקטובר שנת 1943. המיקום שלי במשפחה הוא – האמצעית מכל שבעת האחים. שמות האחים שלי הם: אדי, נעמי, תמר, דוד, חנה, אמירה, ואני (שולה). נולדתי בגבעת שמואל. היינו שבע נפשות לא כולל ההורים שלי וגרנו בשני חדרים קטנים וצפופים.

אהבתי בילדותי לשחק מחניים וקלאס, חמש אבנים, ומאוד אהבתי את החגים עם המשפחה והמאכלים של אימא. התחביב שלי היה איסוף מדבקות ופרסים. היו שירים שמאוד אהבתי כמו: "הלכו בדרך לבאר שבע". שמעתי אותם עם אבא ועם האחים שלי בפטיפון. גדלתי בגבעת שמואל והזיכרונות שלי מהגן ובכלל מהקיבוץ הם ימי הולדת, קבלת שבת, וטיולים. אני חוגגת את יום הולדתי באופן הכי פשוט שאפשר.

איך אני ובעלי (אברהם) הכרנו?

הכרנו בסמינר "אפעל". אחרי כמה חודשים של חברות הוא החליט להציע לי נישואים. הצעת הנשואים התקיימה אחרי חודשיים בקיבוץ "רביבים" ואחרי שבוע עברנו לשדה נחמיה. טבעת הנישואים הייתה מזהב טהור, היום הטבעת אצל הבת שלי (מירב). הטבעת היא חפץ מיוחד שעובר במשפחתי.

אני אוהבת את הארץ בגלל ירושלים ובגלל המסורות וארוחות החג המשותפות, ואוהבת את כל ישראל.

הזוית האישית

הנכדה קרני: נהניתי לשמוע את סיפור חייה של סבתא, לפגוש אותה בכיתה שלי ולבלות איתה יותר מתמיד.

סבתא שולה: נהניתי להיפגש עם נכדתי האהובה ולבלות איתה זמן איכות בכיתתה. תודה לניצן המחנכת ולתכנית הקשר הרב דורי שבזכותה ניתנה לי ההזדמנות.