מאגר סיפורי מורשת

הנכדה יהל מתעדת את סיפורה של סבתא אסתר קעטבי.

בשנת 1951 ה-18 בינואר, בארץ ישראל, במושב יערה בגליל נולדה תינוקת קטנה ושמה אסתר – סבתא שלי, להוריה עובדיה ומרים קעטבי ז"ל.

לקראת שבת המלכה

סבתי אסתר מספרת על זכרונותיה משנות הילדות ובמיוחד על חווית השבת וערב שבת.

"כשהגיע יום שישי, מיד בעלות השחר, היינו קמים בשמחה, ומזדרזים בהכנות לכבוד השבת המתקרבת. היו שוחטים את כבש וצולים אותו על האש.

בנוסף, היו חולבים את העיזים ומכינים מעדנים הערבים לחך. כשסוף סוף הייתה נכנסת השבת, היינו מתענגים על המרק התימני המסורתי ועל הקובנה הטעימה של אמא. לאחר הסעודה, היינו שרים את שירי תימן של הרב שלום שבזי, המיוחדים, בהם משולבים דברי קבלה ורעיונות חכמה נסתרת. כדי לפאר ולהדר חגים וימים טובים בשירים ופתגמים".

הוריה, סבא רבא עובדיה וסבתא רבתא מרים לא ידעו קץ לאושרם. הם היו משפחה לתפארת, שמנתה: שישה אחים עם אבא, אמא, סבא וסבתא. הם היו דוברי עברית, אך הוריהם שהיו ממוצא תימן, דיברו ביניהם בתימנית.

בשנת 1949 עלו הוריה של סבתי מתימן לארץ ישראל. הם הגיעו במסגרת מבצע "מרבד הקסמים" לשדה התעופה לוד. משם הם הוסעו על ידי הסוכנות ליישוב יערה שבגליל העליון, יישוב פסטורלי שמסביבו עצים ויערות. היישוב הוקם זמן מועט קודם הולדתה של סבתי אסתר ושם היא נולדה.

הוריה

סבא רבא עובדיה היה נוהג לספר לילדיו, שבתימן הוא היה עשיר מופלג והיה דואג לאלמנות, סבי היה שולח את סבתי מרים להחביא בתוך שק, שהיה מלא בשיעורים סכום כסף מסוים. כדי שהאלמנות לא תתביישנה לקבל מתנות חינם, ורק כאשר האלמנות היו פותחות את השק, הן היו מגלות את הכסף שהוטמן בין השעורים. סבא עובדיה גם דאג  ליתומים ויתומות לעלות לארץ ישראל, ארץ הקודש. כדי להצילם מגזרת היתומים, שלא יילקחו לשמד.  שכן, באותה תקופה האימאם התימני יחיא בן חוסין גזר גזירה על היתומים, שכל ילד יתום שייך לממלכה, והשלטון רשאי לקחת את הילד תחת חסותו ולגדל אותו לנאמנות לממלכה.

סבתי אסתר מתגוררת עם סבי מרדכי בנס ציונה, ובלי עין הרע יש להם הרבה נכדים ומשפחה לתפארה.

הזוית האישית

הנכדה יהל: תודה רבה לך סבתא על השתתפותך המפגשים שהעשירו אותי מאוד.

סבתא אסתר קעטבי השתתפה בתכנית בשנת 2015 עם שירה גשמא  והעלתה את סיפורה: הדרך לבית הספר של אסתר קטעבי.