מאגר סיפורי מורשת

הנכדה ריקי סלפושניק מתעדת את סיפורו של סבא רבא שלה ר' יצחק פרץ ליפשיץ, כפי ששמעה מסבתא עדה סודקביץ בתו.

סבי ר' יצחק פרץ ליפשיץ ז"ל נולד בשידליץ שבפולין לאביו ר' צבי מנשה שהיה חסיד סוכטשוב. בגיל 3 התייתם באביו ועבר לגור אצל דודתו בוורשה. בנעוריו למד בישיבת "עמק הלכה" שבוורשה, שם התעלה בתורה ונקרא בפי כל: 'העילוי משידליץ'.

בתקופה זו שלטו האנגלים בארץ והם הגבילו את העלייה אליה, רק מי שקיבל 'סרטיפיקט' – אישור כניסה לארץ יכול  היה לעלות לא"י. לרב קוק ניתנו מספר סרטיפיקטים לאחר שתלמידו הציל מפקד אנגלי ממוות בטוח. הרב קוק קיבל אישור מהבריטים להקים ישיבה על מנת "לשמר" את היהדות. הרב קוק בחר בשני בחורים למדנים מוורשה ואחד מהם היה סבי, שיבואו ללמוד בישיבתו ואף שלח להם סרטיפיקטים.

סבי וחברו עלו על אנייה והפליגו לכיוון נמל יפו. כאשר עגנו בנמל יפו עצרו עגלון על מנת שייקחם לישיבת הרב קוק בירושלים. העגלון שראה את חזותו של סבי אמר לו: "ישיבה זו שאתה רוצה לנסוע אליה אינה מתאימה לך, אני אקח אותך לישיבה שמתאימה לך". ולקח אותו ל'ישיבת גור' שבירושלים. כמובן שהלך לישיבה החסידית רק לאחר שקיבל את הסכמתו של הראי"ה קוק.

סבי וחברו שהו בישיבה זו תקופה קצרה, הם סבלו רבות מתנאים פיזיים ותברואתיים קשים ביותר, עד שיהודי קשיש מפולין, שעלה ארצה כדי להיקבר בארץ (כך היה מקובל אז שלעת זקנה עולים לא"י) אימץ אותם ותמך בהם.  הוא ניסה להתאקלם, אך ללא הצלחה רבה. כי הקושי והגעגועים הביתה היו כבדים מנשוא. חברו חזר לפולין ולמרבה הצער ניספה בשואה הי"ד. כמו כן, משפחת סבי כולה נספתה אף היא בשואה הי"ד סבי היחיד שנותר מכל משפחתו.

בישיבת חב"ד שבירושלים – 'תורת אמת' היה אז המשפיע ר' שלמה זלמן הבלין, המשפיע הכיר בתכונותיו המיוחדות ובכישרונותיו הנעלים. סבא עבר ללמוד בישיבת "חורת אמת".

לימים כשהגיע לפרקו לקחו הרב שלמה זלמן הבלין לחתן לבתו מוסיא מרים ע"ה. חתונתם התקיימה בשכונת 'מאה שערים' שבירושלים ביום שישי נר חמישי של חנוכה בשנת תרפ"ח.

לאחר מכן נשלח סבי ע"י הרבי הריי"צ להיות שליח בחדרה, והיה מאוד מקושר לרבי, ולאחר הסתלקותו בשנת תש"י, לחתנו רבי מנחם מענדל שניאורסון. בחדרה היה אחראי על כל שירותי הדת, היה: שוחט, מוהל ומנהל חברה קדישא וכן היה קורא בתורה מדי שבת בבית הכנסת הגדול שבעיר. כשביתו הבכורה הגיע לגיל שבו  הייתה אמורה לעלות לכיתה א', היא הייתה זקוקה לבית ספר דתי, אז  סבי הקים בית ספר דתי, את 'תחכמוני', עם השנים כשביתו הצעירה הגיעה לגיל בית ספר הקים את בית ספר 'בית יעקב'.

בית סבא היה תמיד בית פתוח לאורחים, בביתו היו כל סוגי האורחים, ישנו ואכלו אצלו חודשים, סבא מעולם לא דחק בהם להתפנות גם כאשר התמקמו לזמן ארוך והתקופה הייתה קשה כלכלית, תקופת הצנע.

לאחר חמישים שנה ביקש מהרבי בכל פעם ששהה ב 770 שישחרר אותו מן השליחות בחדרה כי הוא רוצה ללמוד תורה בשקט (זה היה חלומו) והרבי אמר לו שלא יוכל לעזוב, עד אשר יימצא מישהו ירא שמים כמוהו. עד גיל 75 שימש כשוחט ובגיל 75 עבר לירושלים ואז למד ולימד תורה וחסידות.

יום אחד בדרכו למסור שיעור תניא בישיבת 'תורת אמת' בירושלים פגעה בו מונית בזמן שחצה את הכביש ולצערנו הגדול נפטר. סבא היה אמור להיות סנדק בברית של אחי שהתקיימה שלושה ימים לאחר התאונה כמובן שהנימול נקרא על שמו יצחק פרץ.

חפץ יקר לסבא – החנוכייה

זו החנוכייה שקיבל מדודתו, זו שגידלה אותו מגיל שנתיים, החנוכייה היא  החפץ היחיד שסבא העלה אתו מפולין כאשר עלה לארץ .

הזוית האישית

הקשר הרב דורי של ריקי סלפושניק ו'ר יצחק פרץ ליפשיץ.