מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

רק שתדעו, אין לחם בארץ

תמונה ההווה
המשפחה
לוסיאן חוה טריגלו מספרת על עלייתה ארצה

אף אחד מ-11 האחים של סבתי לא עלה לישראל, ולמעשה הם חיים עד היום בגולה. ובנוסף על כך סבי רמי נאלץ להיפרד מארבעת האחים שלו ואחותו, אשר עלו לארץ רק כעבור שנה אחרי שסבתא וסבא עלו. סבתי לוסיאן וסבי רמי שלום היו בני דודים.

סבתא לוסיאן וסבא רמי עלו לארץ עם שני בניהם, ג'יג'י ברוך בן הארבע (נקרא על שם אביו של סבי שנרצח) ומנו מנחם בן השנה. ארבעתם עלו לספינה הנקראת "גלילה" ובה הייתה צפיפות רבה ולכן כל אדם יכול היה להביא עד 5 ק"ג אחרת לא אישרו למטען שלו לעלות לספינה. כדי להגיע לארץ שטו במשך שבוע ימים, עד שהגיעו לנמל חיפה.
בספינה כל נוסע קיבל שתי ארוחות דלות ביום: בבוקר פרוסות לחם ובערב קרקרים. יחד עם זאת, הזהירו אותם שאין לחם בישראל ולכן מוטב שישמרו להם קצת לחם. בגלל שסבתא לוסיאן ריחמה על ילדיה, ופחדה שלא יהיה לה במה להאכיל את בניה בארץ, בכל פעם שנתנו להם לחם היא שמה אותו במעילה ובכך שמרה את הלחם כאשר תגיע לישראל ותיתן לילדיה. בספינה, לפני שירדו, אמרו להם האנשים מטעם הסוכנות  שכל אחד ימצא לו שם ישראלי. לבעלה של לוסיאן  קראו כבר מלידתו שלום רמי ולכן לא היה צורך לשנות לו את שמו אולם בעודו ממתין בתור לקבלת תעודות ,הוא חשב בליבו באיזה שם יקרא לאשתו (שבאותה העת טיפלה בשני הילדים) ולפתע הבחין באב שקורא לביתו "חוה" והחליט כי השם הזה יפה מאוד וכך החליט עבורה שזה יהיה שמה.
לאחר שבוע ימים של הפלגה קשה וצפופה האנייה עגנה בבוקר בנמל חיפה. העבירו את העולים לאוהלים במחנה "דוד" ושם קיבלו תעודות זהות. לאחר מכן התושבים בארץ פחדו שהעולים שהגיעו מארצות אחרות יעבירו להם מחלות ולכן ריססו אותם ב- d.d.t  (ריסוס נגד מזיקים). לאחר מכן העבירו אותם למחנה "עתלית", ובכל אוהל היו עשרה עולים והייתה צפיפות רבה. כעבור זמן מה הגיע איש הסוכנות וסיפר להם על החיים בישראל, עודד אותם וטען כי הם צריכים להיות גאים בזה שהם במדינה היהודית בארץ ישראל. עוד לפני שהאיש סיים לדבר באו שתי נשים וחילקו להם לחם לבן ותפוז, מרוב אושר שיש לחם בארץ כל העולים החלו לבכות. כעבור כמה שבועות עברו המשפחה למחנה "סנט- לוקס" וערכו להם בדיקות, שבדקו בהם אם יש להם מחלות. לאחר שראו שאין למשפחה מחלות העבירו אותם בחזרה למחנה "עתלית" ליד נתניה, ובו חיו שתי משפחות באוהל (8 אנשים).
אחרי כמה זמן חזרו למחנה "סנט-לוקס" ומשם למחנה "עולים חדשים" הנמצא ליד נתניה, שם סייעו לעולים מבחינה כלכלית, ודאגו להם למזון. במחנה זה לקחו את הגברים לעבודות חקלאות, טיוח וסלילת כבישים ובינתיים סבתא חווה (לוסיאן) שמרה על ילדיה הקטנים.
לאחר  שנה שחיו במקומות ארעיים עברו לדיור קבוע במושב גילת למשך 15 שנה, התגבשו בחברה הכירו מנהגים והיו מאושרים שעלו ארצה.
תמונה 1

מילון

ציוני
אדם ציוני הוא יהודי ששואף להקים בית מולדת בארץ ישראל,ואדם זה מעודד עליה לארץ ומאמין את האחדות של עם ישראל בארץ ישראל

ציטוטים

”כאשר הגענו לארץ נתנו לנו לחם לבן ותפוז, היינו כל כך מאושרים שיש לחם בארץ “

הקשר הרב דורי