רק על עצמי לספר ידעתי
אני מתגעגעת מאוד לתקופה שבה היינו יושבים כולנו סביב השולחן לארוחות שישי ואבא שלי
נולדתי בלוב בשנת 1944 .
העליה לארץ ישראל
משפחתי עלתה לארץ בשנית
1949.הייתי בת 5 והעיר הראשונה אליה הביאו אותנו בארץ
ישראל הייתה העיר פרדס חנה. בשבילי להגיע לארץ ישראל היה חלום שהתגשם, משפחתי
ואני כל כך חיכינו להתחיל את החיים שלנו מחדש בארץ הקודש.
בפרדס חנה שיכנו אותנו בבית העולים ולאחר כמה
ימים העבירו אותנו ל"מעברת "אגרובנק" בעיר חדרה. ב"אגרובנק" גרנו בצריפים ישנים ואפילו
את הלימודים העברנו בצריפים ולמרות כל זה היו לנו חיים טובים והצלחנו לחיות ולהנות
ממה שהיה ולא היה לנו הרבה, לא היה לנו חשמל , לא גז ולא שירותים ובכל זאת היינו
מסתדרים ונהנינו מכל רגע כי היה לנו אחד את השני.
גרנו במעברת "אגרובנק" עד שהגעתי לכיתה
ג' ומשם עברנו לגבעת אולגה שם בנו לנו שיכונים, את המשך לימודי היסודי העברתי בבית
הספר "יבנה" ואת לימודי התיכון העברתי בבית הספר "עירון"
בחדרה ושם למדתי 4 שנים תפירה ומאוד אהבתי את המקצוע.
אמא של סבתא ואחותה
לאחר שסיימתי את לימודי התיכון קבלתי צו גיוס
לצבא ההגנה לישראל. באותה תקופה הכרתי את בעלי כלפו, התחתנו וברוך
השם יש לנו שבעה ילדים ובניהם גם אבא של נהוראי דוד שמעון.
בר מצווה של אבא שלי
אני מאוד מתגעגעת לימים של פעם ולהורי היקרים.אני מתגעגעת מאוד לתקופה שבה היינו יושבים כולנו
סביב השולחן לארוחות שישי ואבא שלי היה שר לנו את זמירות השבת.
סבא,סבתא ואבא שלי
סבא,סבתא ואבא שלי
העשרה:
מעברת אגרובנק: "מעברת אַגְרוֹבַּנְק הייתה אחת משלוש המעברות שהוקמו בחדרה בימי העלייה ההמונית בשנת 1961 פורקה המעברה ואחרוני תושביה הועברו לחדרה."
תשע"ה
מילון
סבלנותצריך לחכות בסבלנות
מעברת אגרונבק
מעברת אַגְרוֹבַּנְק הייתה אחת משלוש המעברות שהוקמו בחדרה בימי העלייה ההמונית בשנת 1961 פורקה המעברה ואחרוני תושביה הועברו לחדרה.
ציטוטים
”נהוראי, תעזור לי. אני תמיד עוזר לסבתא שלי אפילו אם היא לא מבקשת“