מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

סבא רפאל לילוס

אני וסבא 2008, שנתיים לפני שנפטר.
סבא רפי בילדותו בקהיר במצרים.
רפאל

הקשר הרב דורי של אריאל לב, בעקבות סבא רפאל לילוס ז"ל.

שמי אריאל לב ואני מביא את סיפורו של סבי רפאל. סקרתי את סיפורו בששה נושאים מרכזיים: בית ההורים, זכרונות ילדות, זכרונות משנות העשרים, אהבה ומשפחה, העלייה, תקומה והתיישבות

בית ההורים

לסבי קראו רפאל לילוס והוא נולד בקהיר במצרים בתאריך 14 למרץ 1935. בשכונה, כולם קראו לו לילי או רלף ובארץ קראו לו רפי. הוא נפטר בשנת 2009 כשאני הייתי בן שנתיים.

סבא סיפר שקהיר היא עיר יפיפייה ממש כמו פריז וקראו לה פריז הקטנה ושם כל המשפחה גרה באותו בית קטן. לאמא שלו קראו שרה והיא היתה מאוד יפה, אהבה ריקודי בטן ולייעץ לאנשים לגבי העתיד דרך הקפה שהם שתו. לאביו קראו מוריס אך הוריו היו גרושים ורפאל גר יחד עם אחיה ואחיותיה של אימו. רפאל היה בן יחיד אבל היה לו בן דוד כמו אח, אני לא יודע אם הוא גר בשכונה יהודית אבל הוא גר קרוב לבית הכנסת הגדול. המשפחה היתה קונה דברים בשוק מאד גדול.

זכרונות ילדות

לרפאל היו הרבה חברים צרפתים, איטלקים, יוונים … בגלל שהעיר הייתה קוסמו פוליטית, שזה אומר שהיו בה אנשים מכל מיני ארצות. רפאל למד בבית ספר אליאנס שבו לימדו בשפה הצרפתית ובערבית ולכן דיבר הרבה שפות. רפאל מאוד אהב חשבון והיסטוריה. משחקים היו אז יקרים וסבא רפאל זוכר, שפעם היה יקר לקנות כדור כדורגל אז היו עוטפים גרב בעוד גרב עד שהיה כדור.

רפאל מאוד אהב ללכת לקולנוע ובמקום ללכת לבית ספר היה בורח לקולנוע אז אמא שלו שכרה מישהו שיבדוק שהוא נכנס לבית ספר. אבל מהקולנוע הוא למד לדבר אנגלית בצורה מאוד טובה וזה עזר לו מאוד בהמשך חייו כשעבד בכל העולם וגם כשפגש את סבתא שהגיעה לישראל מדרום אפריקה.

רפאל סיפר שכשהיה תינוק היתה שריפה מאוד גדולה בבית והוא ניצל בזכות אחות של אמא שלו שהוציאה אותו מהבית הבוער.

זכרונות משנות העשרים

רפאל נתן הרבה כבוד להורים, למורים ולמשפחה. באותה תקופה כבר היו ממתקים ועוגות ורפאל אהב במיוחד עוגת סולת מצרית בשם בסבוסה. בבית האזינו הרבה למוזיקה הערבית ורקדו ריקודי בטן אך רפאל גם מאוד אהב מוזיקה קלאסית וזו היתה גם אהבתה הגדולה של סבתא.

לרפאל היו זיכרונות רעים כי בשנת 1956 כשהיה בן 21 זרקו אותו לכלא המצרי רק בגלל שהיה יהודי ובגלל המלחמה שפרצה בין ישראל למצרים בסיני. הוא היה בכלא כמה חודשים וסיפר שעבר עינויים קשים ואיימו עליו שאם מגיעים יהודים הם יוצאו להורג. אחר כך שלחו אותו לאיטליה והוא חיפש שגרירויות שיסכימו לקבל אותו אבל אף אחת לא הסכימה חוץ מישראל. הוא נשאר באיטליה כמה חודשים, למד איטלקית ברחוב ובסוף עלה ארצה.

אהבה ומשפחה

בקושי היו טלפונים באותה תקופה. ההורים החליטו עם מי הילדים יתחתנו גם היה הרבה כבוד בין הילדים להורים. אמו של רפאל שרה שכנעה אותו להתחתן עם בחורה מצריה שגרה בשכונה שלהם בנתניה וזה מה שעשה. נולדו להם שני ילדים, בת ובן אבל אחרי כמה שנים התגרשו.

סבתא פרל הגיעה מדרום אפריקה ובישראל קראו לה פנינה. היא ורפאל נפגשו במוסך בתל אביב כששניהם באו לתקן את המכוניות שלהם. פרל הזמינה את רפי לדירה שלה והוא הגיע בזמן ששמעה מוסיקה קלאסית בקולי קולות. היא רצתה להחליש אבל הוא ביקש ממנה לא להחליש כי הוא מאוד אוהב את המוסיקה הזאת. סבתא פרל מספרת שבדיוק אז התאהבה בו וידעה שיתחתנו. תוך כמה חודשם התחתנו ונולדו להם שלושה ילדים. שני בנים ובת. עודד, תמר וארז. תמי היא אמא שלי!

עליה תקומה והתיישבות

רפאל גר בחולון כשהגיע ארצה באנייה ואז עבר לנתניה כי הוריו קיבלו שם צריפים. הוא למד את השפה מהרחוב וסיפר שלא כייף לעלות ארצה. בעת הכרזת המדינה רפאל עדין היה במצרים. רפאל תמיד המשיך לחלום על אמריקה מאז ימיו כילד קטן במצריים כשברח מבית הספר והתחבא בקולנוע בצפיה בסרטים אמריקאים.

הוא טייל המון בעולם, גר ועבד תקופה ארוכה בטהרן שבאירן וגם בפלורידה שבארצות הברית אבל בסופו של דבר הוא חי בישראל ופה הקים את משפחתו וחי חיים מאושרים.

תמונה 1

גלגולו של סיפור

סבא רפאל מאוד אהב לספר סיפורים וגם להגזים קצת אבל תמיד כולם התענינו בסיפורים שלו ואחד מהסיפורים זה שהיה באירן והיה להם בעיה של מים כל הזמן היו מחפשים באדמה ובמקום מים היו מוצאים נפט והסיפורים האלה עוברים מדור לדור. רפאל היה אדם טוב, חכם ומעניין. כולם תמיד רצו להתייעץ איתו על נושאים שונים והוא נתן עצות מאוד טובות וחכמות. הוא היה אדם שתמיד חיפש את הטוב באנשים ושאף לשקט ושלום. אנשים מספרים שהיה מאוד נעים לשבת ולשוחח איתו, לשמוע סיפורים ופשוט להרגיש טוב בחברתו. היתה לו יכולת להכיר אנשים ולהבין אותם.

סיפרו לי שכשהייתי תינוק הוא אמר עלי שאני מאוד מנומס. זה קצת הצחיק את אמא שלי שתינוק יכול להיות מנומס אבל היום היא אומרת שהוא צדק!

 

סבא רפאל ואני

תמונה 2

סבא רפאל

תמונה 3

 

הזוית האישית

אריאל לב: אני גילתי הרבה דברים שלא ידעתי על סבא רפאל. אני מאוד התעניינתי ונשמע לי שלרפאל היו חיים קשים ושקרו לו דברים שלא קורים לכל אחד ואני חושב שלסבא רפאל היו חיים ארוכים.

מילון

קהיר
קָהִיר (בערבית: القاهرة – המנצחת, תעתיק מדויק: אלְקָאהִרַה) היא עיר הבירה של מצרים, בה מתגוררים כ-17 מיליון תושבים (7 מיליון בשטח העירוני, וכ-10 מיליון בפרוורים). היא המטרופולין הגדול ביותר באפריקה ובמזרח התיכון, ואחת מהערים הגדולות בעולם. האתרים ההיסטוריים של קהיר המוסלמית הוכרזו כאתרי מורשת עולמית על ידי אונסק"ו בשנת 1979, והעיר שימשה כבירת התרבות הערבית הראשונה בשנת 1996.

ציטוטים

”סבא רפאל מאוד אהב לספר סיפורים וגם להגזים קצת “

הקשר הרב דורי