מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

רמת ישי של פעם

אברהם ברמת ישי בצעירותו
ברמת ישי
הילדות שלי

שמי אברהם אייזיק, נולדתי בשנת 1948, בפולין בעיר טרנוב.

כיתה א' למדתי בבית-ספר רמת ישי, במבנה שהיום הוא המועצה המקומית. שיעור שאהבתי במיוחד היה מתמטיקה. בשכונה אהבנו לשחק בגולות וכדורגל ובטניס שולחן ובמשחקי חצר נהגנו לשחק במחבואים ובכדור. החבר הכי טוב שלי יהודה שנהגתי לשחק אתו בטניס שולחן וכדורגל.

את אירוע הבר מצוה שלי חגגו לי בבית של שכנים שבדיוק עברו דירה. בזמנו לא היה נהוג לחגוג באולמי אירועים.

בערב שבת נהגנו לקדש על היין לאכול ארוחה משותפת ביחוד דגים. אני זוכר את החגים בבית, אני זוכר במיוחד את ליל הסדר כשאבי נהג לבוש בגדים חגיגיים ולקרוא את ההגדה של פסח.

היו לי אוספים ותחבבים, אהבתי ואני אוהב גם היום לצלם. מגיל צעיר הייתה לי מצלמה ויש לי אוסף גדול של תמונות מהילדות ומהצבא.

בכל ערב לאחר שהורי גמרו לחלוב את הפרות נשלחתי עם הסוס והעגלה למחלבה שהייתה אז בבניין החאן. בכניסה ליישוב תמיד הצטרפו אלי חברים לאותה נסיעה. באחד הערבים בדרך חזרה ליד בית הספר ארזים ראינו אני וחברי יעקב שניידר נחש גדול על הכביש והחלטנו להביא אותו לבית הספר. ברצוני לציין שאותן שנים מנהל בית הספר היה ירחמיאל שקד, שמאוד עודד אותנו להביא חיות ולהציג אותן בפני הכיתות… הנחנו מולו את כד החלב והנחש נכנס פנימה. התיישבתי על הכד והמשכנו לכיוון הבית לפתע הבנתי שאבי לא יקבל את מה שעשינו והחלטנו לזרוק את הכד עם הנחש לאחר שהנחש ברח המשכנו בדרכנו…

הזוית האישית

אברהם אייזיק מספר את סיפור לאיתי בן חיים, במסגרת תכנית הקשר הרב דורי.

 

מילון

ג'דה
זהו שמה של רמת ישי לפני קום המדינה.

ציטוטים

”זיקנה היא לא כל כך רעה אם מתחשבים באלטרנטיבה“

הקשר הרב דורי