מאגר סיפורי מורשת

היו אלו רוצחים אוקראינים עושי דברם של הנאצים. הם היו נחושים להוציא לפועל את התכנית הגרמנית לטיהור העיירה מיהודים "יודנריין".

יודנריין – הנאצים הכריזו על הגזע הארי כגזע האדונים ורצו לטהר אותו מכל טיפה של דם יהודי ולתהליך הזה הם קראו –  JUDENREIN  הווה אומר נקי מיהודים.

3,000 יהודים נהרגו באקציה הראשונה. אני ניצלתי. בסך הכול היה זה עניין של מזל. התארחתי אצל דודי אפרים המרוחק כעשרה ק"מ מן העיירה שלנו.

ואז הגיעה הפעם השנייה. רעיתי באחו פרה באותה זמן. ילד רזה עם פרה שמנה הסתובבנו יחד באחו. הפרה מלחכת עשב בנחת ואילו אני דרוך, בן עשר בלבד אך בקשר יומיומי עם המוות. האוקראיני בעל החווה הכיר את הוריי והסכים להעסיק אותי זמנית. היו גם אנשים טובים באוקראינה שאם לא כן לא הייתי כאן היום. אימא הופיעה פתאום, אישה צעירה בשנות הארבעים לחייה בעיניה מבט מפוחד, "בוא , צריך לברוח,  להסתתר".

בלי מילים פתחנו בריצה אל קצה הכפר, היכן שמתחיל שדה של חיטה. לא זקוק הייתי להסברים. ידעתי שהחיים שלנו הפקר וכל גוי יכול להרוג אותנו. אימא דהרה במהירות וגם אני. אוקראיני גבוה עם שפם רדף אחרינו, נחוש לתפוס אותנו. קילו סוכר תמורת כל יהודים שצדים, זה היה ערכנו בשוק. הפחד הזרים עוצמה לרגליים. רצנו ללא הפסקה. לא הרגשתי עייפות. כשעצרנו אימא אמרה, "האוקראיני איננו, כנראה שהתעייף." אימא אמרה שרצנו שישה קילומטר.