מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

רינה פורת שהתנדבה לפרויקט והייתה לי כסבתא "מאמצת"

מעין ורינה
רינה בצעירותה
סיפורה של הילדה אורסולה רנטה שעוברת בארץ לשם רינה - תחנות חייה

בית הספר הראשון
בשנת 1939 למדתי בבית הספר "זיכרון יוסף"  באחוזה ,בכיתה א', הייתה לי מורה בשם יהודית. הגעתי לכיתה בשם אורסולה רנטה והמורה החליטה לעברת את שמי לרינה. השם היה לרצוני. בבית הספר למדתי עד כיתה ה', מאחר שהיינו יוצאי גרמניה הילדים בכיתה (רובם היו צברים) לעגו והעליבו אותי. זאת הייתה סיבה מספקת להעביר אותי בית ספר.
 
בית הספר השני והאחרון
הגעתי לבית הספר "הלל" בהדר ברחוב הלל. מחוסר חומר לימודי מספק נשארתי כיתה. הייתה לי חברה טובה בשם היידי היא הייתה חברה טובה ולכן לא נתנה לי להעתיק חומר לימודי ממנה. היא גרמה לי להתאמץ ללמוד בעל פה, זה לא היה קל.
שעות הפנאי
לאימא של חברתי היידי היו גלגליות. יום אחד נעלתי אותם, חציתי איתם את הרחוב. נתקלתי במדרכה ושברתי את הרגל. הייתי מגובסת ארבע שבועות.        
 
בבית ספרינו
נער חדש לכיתה הגיע נער בשם מיכאל, נרקמה בינינו ידידות. בסיום יום הלימודים הוא סחב לי את הילקוט, חלק מתלמידי הכיתה היו צוחקים עלינו רינה ומיכאל חתן וכלה לבסוף אמירה זאת התגשמה. בדרך לחתונה עוברים את הצבא לפני שקמה מדינת ישראל, הבריטים שלטו בארץ. הייתה לי חברה בשם אסתר, ביליתי אצלה סוף שבוע והחלטנו ללכת לבקר את מיכאל אבל היה עוצר והיה אסור להסתובב ברחוב. הלכנו דרך החצרות מרחוב ירושלים עד לרחוב החלוץ. בסופו של דבר הגענו לביתו של מיכאל. כשחזרתי הביתה אימי שאלה אותי איפה הייתי, אמרתי לה שנשארנו בביתה של אסתר, אבל מכרה של אימי ראתה אותי מסתובבת ברחוב בעוצר וסיפרה זאת לאימי ואז אימי סתרה לי, כי שיקרתי.
 
הגיוס לצה"ל
התגייסתי לצה"ל ושובצתי לגולני. תוך כדי שרותי הצבאי אפשרו לי לימודי ערב, והחלטתי לעבור קורס גננות ילדים. בשרותי הצבאי שרתתי במשרד תובלה, השירות הצבאי עבר בעליות ומורדות אבל שרדתי. נישואי למיכאל והרחבת המשפחה אחרי הצבא אני ומיכאל התארסנו ושמונה חודשים אחר כך התחתנו בתאריך 22.3.55 בהתחלה גרנו אצל הורי, עד שהתפנתה דירה בבניין ברחוב הילל 27 שהיה ברשות הוריו של מיכאל ושל הדוד.
 
בתאריך 24.12.55 נולד בשעה טובה בנינו הבכור אבינועם. שלוש ורבע שנים אחר כך בתאריך 9.3.59 נולד בנינו השני אייל. אבינועם היה תלמיד מצטיין וגם נשלח לארה"ב חצי שנה בחילופי תלמידים. אייל לעומתו עבר לבית ספר טכני "אורט" ואותו סיים בהצלחה בתור טכנאי אלקטרוניקה. הבית בגבעת אלה הגענו לגבעת אלה בעקבות הבן אייל אשתו רינה והבנות שירי הגדולה ולימור. הייתי סבתא במשרה מלאה, הסעות לחוגים למיניהם ולחברות, שחס וחלילה שלא ילכו ברגל. מעורבות בקהילה הייתי מעורבת בקהילה, עבדתי בגן בתור סיעת. והשתתפתי בהנהלות הישוב. בניית מתקנים  קיבלנו החלטה לבנות אולם ספורט בהשתתפות המועצה ובהמשך החלטנו לבנות בריכת שחייה בהשתתפות התושבים בתשלום שנלקח כהלוואה,  כשתהיה הרחבה יחזירו את ההלוואה לתושבים בתוספת ריבית וכך היה בסופו של דבר, הייתה הרחבה ונכנס הכסף. כיום כולם נהנים מהבריכה ומאולם הספורט.
 
היום אני אחראית על התרמות דם פעמיים בשנה. לא מפסיקה ללמוד בימי ראשון אני ומיכאל לומדים במכללת הוותיקים, יום לימודים מ-9:00 בבוקר עד 12:30 בצהרים. בשיעור ראשון אני לומדת קרימינולוגיה ובשיעור שני אני שומעת מספר סיפורים. 
תשע"ו

מילון

צברים
מילת סלנג, המשמשת לתיאור יהודי יליד ישראל, בעיקר בתקופת קום המדינה. מילה זו מרמזת שהישראלי הצבר מחוספס ו"קוצני" כלפי חוץ אך רך ומתוק מבפנים.

גלגליות
הן נעליים שבתחתיתן מחוברים 4 גלגלים.

ציטוטים

”הלכנו דרך החצרות מרחוב ירושלים עד לרחוב החלוץ.“

הקשר הרב דורי