מאגר סיפורי מורשת

נולדתי בעירק בשנת 1947 בעיר בצרה.

 

אבי היה סוכן מכס ועזר להבריח בנות ארצה והן  נתפסו. הוריהן  באו לבקש מאבי שיחתום ערבות שהן לא יצאו מעירק. יומיים לאחר מכן באו ההורים של הבנות ואמרו שהמשטר העירקי רודף אחריו ושהוא חייב לברוח. אמי, שהייתה בהריון, נשארה עם שתי בנות קטנות. 

 

אבי עלה על פרד והגיע לישראל  דרך פרס. הוא הגיע ארצה בכוחות עצמו והתיישב בחיפה. בשנת 1950 עלינו, אמי, אחותי חנה ,סבי וסבתי לארץ ישראל. טסנו בפעם הראשונה באווירון. אמא שלי ירדה מהמטוס ולקחו אותה לחיפה כדי ללדת את אחי יחזקאל. אני ואחותי נשארנו בעתלית אצל סבא וסבתא.

 

קישור לאתר עתלית, מעברת עתלית: "המעברה הוקמה בשנת 1951 – 1953 ובה שוכנו בפחונים עולים מעיראק, ממרוקו ומרומניה. אותם העבירו במרוצת השנים לשכונת עמידר שבעתלית ובשנות השישים הביאו למעברה עולים ממרוקו, פולין, רומניה ותוניס אותם שיכנו לאחר מכן בשכונת קנדי. לאחר חיסול המעברה הוקם בעתלית מרכז קליטה ששימש לקליטתם של עולים מרוסיה ואתיופיה. כיום עתלית מונה כ-4,500 תושבים (ע"פ משרד הפנים) ותכניות הבנייה מדברות על שילושה ומספר התושבים יגיעה ל 15,000."

 

הרשויות מהמדינה לקחו אותי ואת אחותי לבית ילדים. אבי חיפש אותנו ומצא אותנו אותנו בבית ילדים. אבי ביקש לקחת אותנו מבית הילדים אך סגרו לו את הדלת ולא נתנו לו לקחת אותנו. הוא לא ויתר. הוא עמד שם והוציא אותנו בכוח. אחרי כמה זמן אמי חזרה מבית החולים עם יחזקאל. אחרי כמה זמן של מגורים ולינה באוהל אבי קנה דירה בבני ברק שיכון ה' ונולדו לי עוד אח אשר ואחות חנה ז"ל.

 

גרנו בבני ברק שיכון ה', תקופה של ארבע עשרה שנים ולמדנו בבית ספר דתי. עברנו לתל אביב. הייתי אז בכיתה ח' ולמדתי בבית ספר "מרים", בית ספר מקצועי לגזרה ולתפירה. אחר כך למדתי גם ב"בית ספר בשם "חנה" שהיה גם הוא בית ספר לגזרה ולתפירה. עבדתי כגזרנית אצל שטיינברג. במשך הזמן התחתנתי עם שלמה. אחרי זה ילדתי את בתי מלי.  אחרי שנה וחצי נולד לי בן בשם משה.

 

בעלי עזב את הארץ, כשמלי ומשה היו עוד ילדים קטנים. היה קשה מאוד להשיג את הגט ונשארתי עגונה עד שלבסוף השגתי את הגט. גידלתי את הילדים וגם עבדתי. הילדים שלי הלכו למעון ואחר כך לבית הספר. כשהיו בכיתה ב' הייתי לוקחת אותם מבית הספר ומחזירה אותם. הייתי אומרת  להם לא ללכת עם זרים.

 

יום אחד בא השכן לאסוף את האחיינים שלו מבית הספר וביקש גם מילדי לבוא אתו והם סירבו. הם אמרו לו שאמא לא מסכימה שנלך עם זרים. ילדי חזרו ברגל. בית הספר שלהם היה רחוק מהבית. כשהם חזרו הביתה,  הם סיפרו לי מה שקרה ואני צחקתי, כי הוא היה שכן שלנו.

 

מלי סיימה  את היסודי ועברה לתיכון "רמז " ואחר כך היא התגייסה לצבא ושירתה כשוטרת ומשה למד בתיכון והתגייס למשמר הגבול. אחרי שמלי השתחררה מהצבא הלכה לעבוד אצל עורך דין שאול. חברתה של מלי סמדר התחתנה, ומלי הוזמנה לחתונתה שם פגשה את אורי בעלה. אחרי שנה נולדה בתם הבכורה מעיין. כשמעיין הייתה בת שנה משה השתחרר מהצבא. אחרי שמשה השתחרר מהצבא הוא הכיר את כרמית אשתו ואחרי כמה שנים הם התחתנו. לאחר עוד כמה שנים נולדה למשה בת בת לי (לאה). לאחר חמש  שנים למלי נולדה עוד בת בשם הילה. אחרי חודשים נולדה בתו השנייה של משה נועם. אחרי שנתיים נולדה יעל ביתה השלישית של מלי, וככה עברו להן השנים עד היום.