מאגר סיפורי מורשת

לסבתא שלי קוראים רחל לוי. שם המשפחה המקורי שלה הוא זהר, והכינוי שלה הוא רוחי "בעלי היה קורה לי רוחי. שם המשפחה שונה ביום הנישואין שלי מזהר ללוי".

סבתא שלי נולדה במרוקו בעיר קזבלנקה בתאריך 06/01/52 המזל שלה הוא גדי. סבתי חוגגת ימי הולדת עם הנכדים והילדים במסעדה עם עוגת יום הולדת ומתנות וברכות מהנכדים האהובים.

סבתי ילדה שנייה מבין שלושה עשר אחים ואחיות. שבע בנות ושישה בנים. היא תמיד הייתה כמו אמא קטנה לאחייה ואחיותיה.

ילדות

סבתא רחל נולדה במרוקו ועלתה לארץ עם משפחתה בשנת 1956 כשהייתה בת 4. היא מספרת שכשעלו ארצה הועברו לעיר באר שבע. סבתא גדלה בבאר שבע  בדירת שני חדרים עם שלושה עשר אחים ואחיות. היא מספרת שלמרות שחייו בדירה קטנה הייה להם כיף וטוב ביחד.

היא הלכה לגן בבאר שבע והייתה לה גננת שקראו לה רחל. מאוחר יותר  למדה בתיכון מקיף ג', עשר שנות לימוד.

סבתא אהבה לקרוא ספרים ולעסוק בעבודות יצירה. בפורים הייתה מאלתרת תחפושות לאחים שלה שהיו עשויות מנייר קרפ.

היא זוכרת שכילדה שיחקה בטלפון שקשרו לפחים ודברו כמו טלפון. כמו כן, שיחקה בחמש אבנים, גוגואים וקלאס עם אחיותיה וחברותיה.

סבתא אהבה לשמוע את הזמר ג'ו עמר, אנריקו מאסיאס, אדאמו, פולנקה ועוד. גם היום היא נוהגת לשיר שירים אלה שזכורים לה מילדותה.

בגיל 18 התגייסה לשירות לאומי בבתי חולים כאחות.

הקמת משפחה

סבתא רחל הכירה את סבא בבאר שבע, כשהיה חייל ושירת במחנה "נתן". הם התחתנו בשנת 1973 כשהייתה בת עשרים ואחת. הייתה חינה ולאחר מכן החתונה הייתה בתל אביב. בגיל עשרים וארבע  נולד בנה הבכור כפיר, בנה השני רועי נולד כשהייתה בגיל 27 ובנה השילישי עידן. אבא שלי, נולד כשהייתה בגיל 30.

מקום העבודה הראשון של סבתא רחל היה אצל חייט שם עבדה כתופרת. "תפרנו חליפות לחתנים ואני תפרתי חליפה לבעלי היקר לחתונתנו. בחרתי את עבודת התפירה כי אהבתי מאוד לתפור". היא עסקה במקצוע זה גם לאחר נישואיה, עד גיל חמישים.

סבתא טסה לחו"ל למטרת נופש לונדון, ספרד, תאילנד, תורכיה, בולגרייה, איטליה, ניו-יורק, מקסיקו, סין, אוסטריה, פראג, בודפשט, רומניה ויוון.

לסבתא יש שלושה בנים ואחת עשר נכדים שתי נכדות ותשעה נכדים. תדירות הביקורים של ילדיה ונכדיה היא של פעם בשבוע, מגיעים לביקור או לארוחת שישי.

סבתא רחל עובדת בשעת צהריים ואחר הצהריים מבקרת את נכדיה ואת בניה, מבלה עם חברות וחברים ונוסעת לטיולים בארץ.

הזוית האישית

במפגשי עם סבתי נהניתי מאוד ואני חושב שאין חויייה יותר כיפית מזה של עבודת הצוות ושיתוף הפעולה. להכין את העוגות למפגשים ולצאת לטיול המושלם שהיה. אני חושב שזכיתי בחווייה הזאת. זאת אחת החוויות הכי טובות שהיו לי בחיים.