מאגר סיפורי מורשת

רוני דוניץ נולד בשנת 1959 בעיר ינגסטאון באוהיו שבארצות הברית. הוא התחנך בבית ספר "ברנדייס", בית ספר יהודי מהזרם הקונסרבטיבי, עלה לארץ בגיל 21 וגר בקדימה.

כנער היה רוני פעיל בתנועת הנוער, השתתף בתפילה בשבת ובקריאה בתורה ונכח בהפגנות למען ישראל ולמען מתן זכות עלייה ליהודי ברית המועצות.

אמו ציונה, בת למשפחה ירושלמית ותיקה, שירתה ב"הגנה", הייתה מזכירה במשרד ראש הממשלה ועבדה עם בן-גוריון ושרת. אביו הוא ניצול שואה מפולין, אשר התחנך בבית הספר "תרבות" בפולין והיה פרטיזן. הוריו התחתנו ב-1954 ועברו לארצות הברית, ושם עסק האב בחינוך יהודי כמורה וכמנהל בית ספר במשך עשרים ותשע שנה. הבית היה ציוני מאוד, והתחושה הרווחת הייתה שישראל היא המקום הנכון למשפחה.

הקהילה הייתה מעורבת מאוד בחיים האמריקניים, אבל הנטייה הייתה להשתייך בעיקר למעגלים חברתיים של יהודים. בשנים שלאחר מלחמת ששת הימים היה לישראל מקום מרכזי בחיי הקהילה, וישראל הייתה גאוות היהודים.

רוני משחק בהצגה טוביה החולב

כשהיה בן 17, הגיע רוני לארץ לשנה שבמהלכה הרחיב את ידיעותיו ביהדות, השתפר בעברית באמצעות לימודים באולפן והתנסה בחיים בקיבוץ. השנה הזאת שינתה את חייו, והוא החליט ללמוד חקלאות מדברית באריזונה שבארצות הברית ואז לעלות ארצה. הוא הצטרף למשפחתו, שעלתה שנתיים לפניו, וכעבור ארבעה חודשים התגייס לצה"ל.

בארץ יש קהילה גדולה למדי של יהודים אמריקנים, במיוחד בירושלים ובקיבוצים. הארגונים הקיימים מסייעים בעיקר לעולים חדשים.

"החלק האמריקני-יהודי שלי עשה עלייה ודי נעלם," מספר רוני. "זאת גם בשל העובדה שחיינו בית 'מעורב': בבית דיברנו גם אנגלית וגם עברית בזכות אימא שלי ובית הספר שלמדנו בו. יש בי פתיחות ומשיכה למסורת יהודית לא אורתודוקסית. היא ממלאת מקום חשוב בחיי. זה דבר שמאפיין תושבי חוץ יותר מאשר ישראלים שאינם דתיים. אני מרגיש בנוח בכל בית כנסת: אורתודקסי, קונסרבטיבי או רפורמי. אני זוקף את זה לסגנון החיים שהיה לנו בארצות הברית."

בחמש-עשרה השנים האחרונות רוני עוסק באימון אישי ועסקי (coaching) ועוזר לאנשים לקבל החלטות בחייהם. "אני מאמין שהרקע הבין-תרבותי והבין-לאומי תורם לי מאוד בעיסוק שלי, שאותו אני אוהב מאוד." הוא אומר.

הזוית האישית

סיפור זה תועד במסגרת מיזם "הגדת העליות" 2019 ביוזמת החברה למתנ"סים בשיתוף תנועת של"מ, המשרד לשוויון חברתי, תכנית הקשר הרב דורי ובית התפוצות