מאגר סיפורי מורשת

צבי תירוש נולד בשנגחאי שבסין בינואר 1944. הוריו, אלפרד ומרגריטה זיינריך, ילידי וינה שבאוסטריה, נמלטו לסין בדרך הים כמו עוד עשרת אלפים מיהודי וינה ועוד עשרת אלפים יהודים אחרים ממרכז אירופה שברחו ב-1938, לאחר ה"אנשלוס" – סיפוח אוסטריה לגרמניה הנאצית במארס אותה שנה. הוריו, יחד עם אחיו הבכור, פיטר, יליד וינה, הגיעו לשנגחאי, שהייתה אז עדיין "עיר פתוחה", למרות שהייתה כבר כבושה בידי הצבא היפני הקיסרי מ-1937, שאיפשרה כניסה לסין ללא אשרה.

לשנגחאי הגיעו עד תחילת שנות ה-40' של המאה שעברה כ-23 אלף פליטים יהודים מאירופה, שנקלטו בידי האוכלוסייה היהודית הוותיקה והמבוססת של העיר, שהייתה מורכבת בעיקרה מיהודים יוצאי עיראק ורוסיה. היפנים לא היו אנטישמים ולא הפלו את היהודים לרעה משאר האוכלוסייה הסינית, אבל לאחר הפצצת פרל הארבור על-ידי היפנים בדצמבר 1941 וכניסת ארה"ב למלחמה, הוציא השלטון היפני שם צו המחייב את כל נטולי האזרחות בשנגחאי להתרכז ולהתגורר באזור מגודר בשכונת הונג קיו בפרברי שנגחאי, הקשה והענייה בשכונות העיר. כיוון שרוב נטולי האזרחות בעיר היו יהודים, הפכה השכונה למעין גטו יהודי, הגם שהתגוררו בה סינים רבים. אביו של צבי תירוש, שעד אז התפרנס בעיר מייצור חולצות, נאלץ לעבור גם הוא לשכונה היהודית שבהסגר, משם יצא לעבודה במשרדי ה"ג'וינט" (ארגון צדקה יהודי אמריקאי) בעיר.

ביולי 1942 הגיעו לשנגחאי קצינים נאצים שביקשו לשכנע את היפנים להוציא להורג את כל היהודים בסין הכבושה. היפנים סרבו לעשות זאת, והחזיקו את היהודים בשכונת הונג קיו כבמקלט בטוח אם כי בתנאי עוני, רעב וסניטציה קשים. ב-1944, כשנה וחצי לפני כניעת יפן לבנות הברית, נולד שם צבי.

לאחר כניעת יפן באוגוסט 1945 נשארה המשפחה בסין עד תחילת המהפכה הקומוניסטית ב-1949 ועליית מאו טסה דונג לשלטון, שבעקבותיה גורשו כל הזרים מסין. אביו של צבי המשיך לעבוד ב"ג'וינט" ועבר עם משפחתו לפריז, שם נולדה אחותו של צבי, אסתר.

צבי בן ה-4 בבר המצווה של אחיו

בדצמבר 1949 עלתה המשפחה לארץ, על סיפון האנייה "נגבה". לאחר כמה חודשים במחנות המעבר "שער העלייה" בחיפה ו"מחנה ישראל" בלוד, בהן עברה המשפחה את חורף 1950-1949, שבו ירד שלג גם בתל-אביב, רכשה משפחת זיינרייך דירה בשכונת רמת עמידר ברמת-גן, שם התגוררה עד שנת 1954. לאחר מכן רכשה המשפחה בית ב"נווה אפרים מונסון", ליד יהוד, בו התגורר צבי עד לנישואיו בשנת 1972. כיתות ראשונות של בית הספר היסודי למד בבתי ספר שונים ברמת-גן, עם המעבר לנוה מונוסון, עבר ללמוד, כיתות ז' ו-ח', בכפר הנוער בן-שמן. לאחר מכן, תיכון מקצועי "יד סינגלובסקי" בתל-אביב במגמת אלקטרוניקה.

ב-1962 התגייס לצה"ל, עיברת את שם משפחתו לתירוש, ועקב הכשרתו הוצב לשרת כטכנאי אלקטרוניקה ביחידת טילים נגד מטוסים מדגם "הוק" של חיל האוויר. הוא הוכשר לתפקיד ב"קורס אפס"; בארה"ב והיה מראשוני היחידה בצה"ל. הוא המשיך לשרת ביחידה גם בשירות קבע עד שנת 1967, ולחם במסגרתה במלחמות ששת הימים ויום הכיפורים בשירות המילואים בדרגת סמל.

בשנים 1972-1967 עבד תירוש כטכנאי אלקטרוניקה בתעשייה האווירית בפיתוח וריכוז פרויקטים. ב-1972 החל את לימודיו האקדמאים לתואר ראשון במדעי כדור הארץ (מדעי האטמוספירה, גיאוגרפיה פיסית ולימודים משלימים) באוניברסיטה העברית בירושלים. לימודיו נמשכו עד שנת 1978, שכן ב-1972 גם נשא לאשה את ניצה לבית עדני, בעלת תואר בפסיכולוגיה מאוניברסיטת תל-אביב, ועבר לגור עמה בירושלים. במהלך לימודיו החל גם את עבודתו באוניברסיטה העברית, תחילה כטכנאי אלקטרוניקה ולאחר מכן כממונה גיהות.

במחלקה לבטיחות וגיהות. זאת, לאחר שבשנת 2002 עבר הכשרה וקיבל הסמכה מאגף הפיקוח של משרד הכלכלה כ"ממונה בטיחות", תפקיד המחייב תואר אקדמי שהכשירות בו מתחדשת אחת לשלוש שנים בכפוף להשתלמויות בתחום.

במסגרת חברותו בהנהלת הסתדרות המהנדסים  השתלם צבי תירוש בקורסי דירקטורים א' וב' ושימש במשך מספר שנים דירקטור בקרן ההשתלמות של המהנדסים. בשנת 2002 נפטרה רעייתו, ניצה, שילדה את שלושת ילדיהם: דן, יליד 1978, כיום רופא גניקולוג; גל, ילידת 1981, מורה בקצרין, בעלת תואר ראשון במדעים ותואר שני בחינוך, מאוניברסיטת בן גוריון בנגב; וחן, ילידת 1983, בעלת תואר שני בעבודה סוציאלית מהאוניברסיטה העברית.

הוא סב לחמישה נכדים מילדיו. משנת 2008 חי צבי תירוש "בסבבה" (כהגדרתו) עם זוגתו, רותי הורביץ,  אם לארבעה בנים וסבתא ל-12 נכדים, בבית שכור בנווה מבטח, מושב סמוך לגדרה ובפברואר 2015 רכש הזוג בית בראש העין. מלבד הטיפול בנכדיהם מרבים צבי וזוגתו לטייל בארץ על גבי "הצעצוע של אבא" – ג'יפ "סמוראי" פתוח (רכב שטח מתוצרת "סוזוקי") מודל 1988, וגם בעולם הרחב. הוא מרבה לצלם ובביתו החדש הוא מטפח כיום את גינת חלומותיו.

הזוית האישית

ליאור ועפרי: במהלך העבודה למדנו רבות על המון מושגים וסיפורים היסטוריים חדשים. מאוד התעניינו בסיפור שקהילת היהודים הוותיקה קיבלה בזרועות פתוחות וחמות את 23 אלף הפליטים היהודים שהגיעו לשנגחאי ללא בית, אוכל ולפעמים משפחה. אנו ממליצים מאוד ליצור עוד סיפורים שהמון ילדים ילמדו על סיפורים מעניינים ומרתקים.

צבי: נהנתי לספר את סיפורי לתלמידים, וזיהיתי הזדמנות לספר את סיפור משפחתי המיוחד לתלמידים אשר הביעו עניין ונראה שלמדו מכך.