מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

אהבת הטבע של סבי ראובן אפשטיין

ראובן עם תלמידי הקבוצה
סבא ראובן עם אמו ואחיו הצעיר באודסה.
החיים באודסה והקליטה בארץ.

אבי גדליהו נולד בפולין בשנת 1921. כשהגרמנים נכנסו לפולין, אבי ברח לרוסיה והתגייס לצבא הרוסי ושירת בו במשך 6 שנים קשות (1940-1946). תוך כדי המלחמה אבי נפצע והוכר כנכה מלחמת העולם השנייה.

תמונה 1

תמונה 2

בסיום המלחמה במסגרת העבודה בעזרת חברים ששירתו איתו בצבא המליצו לו לנסוע לעיר בשם "אודסה" ושם הוא פגש את אישתו בשם בלה ואחרי הנישואים שלהם נולדו להם שני ילדים שאני הבכור. גדלנו בבית עם סבא וסבתא שלי, בית של שני חדרים קטנים, אבי ואימי עבדו כל התקופה וסבתא שלי טיפלה בי עד גיל הגן.

תמונה 3

לאחר מכן למדתי בבית ספר יסודי (לא יהודי) והייתי היהודי היחידי בכיתה.

ב-1956 התאפשרה חזרתם של אזרחי פולין לארצם ואבי מאוד שאף להגיע לארץ ישראל היות שקיבל חינוך ציוני בילדותו. ב-1957 עזבנו את רוסיה בדרך לפולין ובפולין גרנו כ-5 חודשים בעיירה בשם "ליגניצה", באותה תקופה הורי עבדו, אני ואחי השתלבנו במסגרות חינוכיות יהודיות שהיו בעיירה.

באחד הימים כשהייתי במגרש המשחקים עם עוד חברים עברתי חוויה לא נעימה הגיע קבוצת ילדים גויים והיכו אותנו במקלות אותי ואת החברים שלי רק מהסיבה שהיינו יהודים וצעקו לנו "יהודים מסריחים סעו לפלסטינה".

אני קיבלתי מכות חזקות בגב וכאב לי יותר הכאב הנפשי מאשר הגופני, הגענו לארץ באנייה ושטנו בים במשך שלושה שבועות והגענו לנמל חיפה בחודש מאי 1957, היות שהיינו כמה מאות אנשים על האנייה לאחר מיון ממושך שלחו את המשפחה שלנו, עם עוד שלושים משפחות עולים לקיבוץ מעוז חיים בעמק בית שאן.

היות שהורי לא הסתגלו לחיים בקיבוץ עברנו אחרי כתשעה חודשים למעברת גבעת אולגה. גרנו במעברה כשנתיים. במעברה גרו יהודים מכל תפוצות ישראל. החיים במעברה לנו כילדים היו מקסימים, היו לי המון חברים ואני למדתי בבית ספר "עמישב", לאחר מכן עברנו לגור בגבעת אולגה ואני המשכתי באותו בית הספר.

בסיום בית הספר היסודי עברתי לתיכון מקצועי עמל ובמקביל גם עברנו דירה לחדרה.

התגייסתי לצה"ל באפריל 1966 במסגרת חיל חימוש והוכשרתי כטכנאי צריח לתיקון טנקים בחיל השריון. שירתי שלוש שנים בצה"ל ולקראת סוף שירותי מוניתי למפקד צוות חימוש בפלוגת טנקים. ביוני 1967 ואני עדיין בשירות סדיר פרצה מלחמת ששת הימים ואני השתתפתי במסגרת פלוגה הטנקים שלי בלחימה לכיבוש חצי האי סיני מידי מצרים. בסיום שירותיי מצהל בשנת 1969 המשכתי לעשות מילואים עד גיל 48 באותו תפקיד.

בשנים 1970-1972 למדתי הנדסאי מכונות בשלוחת הטכניון בחיפה.

ביוני 1972 התחתנתי עם אשתי חיה ונולדו לי שלושה ילדים ורד, אופיר ורועי.

במסגרת שירות המילואים שלי גוייסתי למלחמת יום כיפור שפרצה באוקטובר 1973 והייתי מגוייס שישה חודשיים כאשר בתקופה זאת אישתי חיה הייתה בהריון ובתאריך 3/4/1974, נולדה לנו בת בכורה בשם ורד.

תמונה 4
בתי הבכורה ורד, אמה של טל נכדתי.

בשנים הרבות שעשיתי מילואים הייתה לי הזכות להשתתף במספר מבצעים צבאיים שהבולטת הם הייתה מלחמת לבנון הראשונה 1982 (שמה הרשמי היה מבצע שלום הגליל).

תמונה 5

במבצע שלום הגליל

תמונה 6

חוויה לא נעימה שעברה על כל המדינה הייתה מלחמת המפרץ הראשונה, שפרצה באוגוסט 1990, אבל פגעה במדינה שלנו. בינואר 1991 סאדם חוסיין הנשיא של עיראק החליט לשלוח טילים למרכז הארץ וגם לחיפה והיות שהנהגת המדינה לא ידעה באיזה סוג של נשק ישתמש, מפקדת הג"א (הגנה אזרחית)  הורתה לאזרחים לאטום אחד החדרים בבית למקרה של התקפה אב"כ (אטומי ביולוגי כימי). העירקים ירו כ-37 טילים רובם למרכז הארץ וחלק מתושבי המרכז עברו להתגורר לאזורים פחות מרכזיים על מנת לא להיפגע. ישראל החליטה לא להגיב בלחץ ארצות הברית אבל הנזק ברכוש שנגרם למדינה עליה כשלושה וחצי מיליארד שקל.

תמונה 7

עבדתי כ-38 שנים:

בשנים 1972-1974 עבדתי ברפא"ל (רשות פיתוח אמצעי לחימה ) כטכנאי אחזקה.

בשנים 1975-1978 עבדתי באליאנס מפעלי צמיגים וגומי במשרד תכנון הנדסי.

בשנים 1989-2010 עבדתי במפעל טבע (מפעלי תרופות) 12 שנים ראשונות בטבע שימשתי כמנהל אחזקה ובהמשך עברתי לאגף מו"פ (מחקר ופיתוח).

מינואר 2011 יצאתי לפרישה מוקדמת כארבע וחצי שנים לפני גיל הפרישה החוקי שהוא 67. אני מחלק את זמני הפנוי בעזרה להוריי המבוגרים, עבודות בבית כולל גינה וכמובן עוזר לנכדים שלנו עד כמה שאפשר ונהנה מכל רגע, עוסק בספורט פעמיים שלוש בשבוע ובנוסף רשום לחוגים בתחומים שונים שהם כלכלה, משפטים והיסטוריה של ארץ ישראל. מרבה לטייל עם חברים בארץ ובחו"ל.

המסר שלי לדורות הבאים

בישראל אני אדם חופשי והקמתי משפחה לתפארת.

תמונה 8
אני טל עם סבא ראובן,סבתא חיה אבי ואחותי.

הזיכרון שלי מפולין כאשר בגיל שמונה קבוצת נערים גויים הכו אותי ואת חבריי, נחרט בזיכרוני עד היום הזה.

והמסר שלי שלמרות כל הקשיים בארץ אין לנו מקום טוב יותר לחיות בו אלא רק במדינת ישראל.

תמונה 9

תמונה 10

החוויה הישראלית של סבא ראובן

לקראת המפגש של הקשר הרב דורי, שעסק ביום המשפחה נדרשנו להביא צילום של המשפחה וגם תמונות של הסבים והסבתות כשהיו צעירים. סבי אוהב מאוד לטייל בארץ ואוהב מאוד את הטבע. באחד הטיול כשיצאנו יחד החלטתי לצלם את סבי עם הרקע של נוף הטבע. אהבתו של סבי לטבע ניכרת בתמונה זו.

תמונה 11

הזוית האישית

סבא ראובן: הייתה לי חוויה מדהימה לשבת במספר פגישות עם כזה נוער מקסים וסקרן והדובדבן שבקצפת. היה לי זמן איכות עם הנכדה שלי טל שבו, ניסיתי להעביר לה קצת מההיסטוריה האישית והמשפחתית שלי על מסלול העלייה שלנו לארץ ישראל ועל החיים המאתגרים לחיות בארץ. "נפלה בידי הזכות להעביר לה ולדורות הבאים".

חברי הקבוצה: מפגשים עם ראובן היו מעניינים ומרתקים. מסיפורו למדנו על ההתמודדות הלא פשוטה שעברו התושבים בארץ לאורך שנות קיומה של המדינה. כמו כן על כך שבזכות הצבא שלנו אנו חיים כאן בחופשיות ובעצמאות.

מילון

הג"א
הג"א (ראשי תיבות: התגוננות בפני גזים והתקפות אויר) הייתה יחידה של צה"ל שטיפלה בהגנה אזרחית. הגנה אזרחית היא הצעדים הננקטים בקרב האוכלוסייה האזרחית (להבדיל מכוחות הביטחון) לשם התגוננותה מפני תקיפה, במסגרת מלחמה או פעולת טרור. שותפים מרכזיים בפעולות הגנה אזרחית הם, בנוסף לאזרחים עצמם, המשטרה, מכבי אש, שירותי חירום רפואיים וכוחות צבא המיועדים להגנה אזרחית.

ציטוטים

”למרות כל הקשיים בארץ אין לנו מקום טוב יותר לחיות בו אלא רק במדינת ישראל.“

הקשר הרב דורי