מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

סיפורה של טוני גולדשטיין

סבתא שלי בתמונה שנשלחה לאבא שלה במלחמה
סבתא שלי בתקופת המלחמה
סבתא טוני

שמי טוני גולדשטיין (שם נעורי פטררו) נולדתי בעיר יאסי שבמזרח רומניה.

גדלתי בבית יהודי, ששומר על המסורת. מצבנו הכלכלי היה טוב, תמיד היה לנו מה לאכול ובאופן קבוע היו מתארחים אצלינו בני משפחה ואורחים אחרים. ייחסנו עם הגויים לא היה פשוט, אמנם גדלתי בין גויים, למדתי בבית ספר מעורב והיו לי חברות טובות גויות. אבל תמיד ידעתי שצריך להישמר ולא להבליט את היותי יהודייה ולפעמים אף להסתיר זאת. פרעות יאסי הוא שמם של אירועי הדמים שהתרחשו בעיר יאשי שברומניה. בימים האחרונים של יוני 1941 היו הפוגרומים האכזריים ביותר בהיסטוריה של יהודי מזרח אירופה. אני זוכרת ביום ראשון כשרוב האנשים בבתים, הגיעו חיילים מהצבא הרומני והתחילו להוציא את האנשים מהבתים החוצה – ריכזו אותנו בחצר הפנימית של הבניין. אחר כך הוציאו את כולם יחד בגוש, עם הידיים למעלה ולקחו אותנו לחצר הגדולה של העיריה. אחרי זמן קצר אמרו לכל הילדים והנשים לחזור הביתה ואת הגברים השאירו שם. עדיין לא הבנו מה קורה, ולפתע ראינו שאבא חזר הביתה יחד עם עוד מספר גברים, הוא הראה לנו את הפתק שנתנו לו ועליו הייתה המילה ״חופשי״ הוא לא הספיק לספר מה קרה… ולאחר מספר דקות שוב הגיעו הרומנים והחלו לצעוק ״גברים החוצה!״ אבא שלי היה בין האחרונים שיצאו אני זוכרת שנתן לאמא נשיקה ושהיא נתנה לו משהו ביד וכך הם נפרדו. בהמשך הבנו שבאותו הערב לקחו אותו לרכבת מסע, בה העלו המון אנשים בקרון סגור ונסעו איתם הלוך ושוב במטרה שייחנקו וימותו, משם באמת רבים לא חזרו. ואת מי שהצליח להישאר בחיים לקחו למחנה ריכוז באזור הכפרים.

בתמונה המצורפת צולמתי ע"י צלם מקצועי בעיר יאסי ברומניה בשנת 1941. היינו במצב של חוסר וודאות ופחד, דאגנו מאוד לאבא, עד שיום אחד הגיע אלינו מכתב ע"י איכר גוי רומני. האיכר סיפר לנו שפגש את אבא שלי אבל הוא לא יודע איפה הוא עכשיו. במכתב אבא לא כתב הרבה, אבל ציין שהוא מתגעגע אלינו מאוד. ואז אמא החליטה ללכת מהר להצטלם בכדי לתת לאותו איכר את התמונות, אימא שלי קיוותה שהאיכר ואבא ייפגשו שוב. התמונה של כל המשפחה לצערי לא נמצאת, אני לא יודעת מה קרה ולמה לא נשמרה אצלי, אבל לפחות התמונה בזאת קיימת, זה הזיכרון המומחש היחיד שיש לי מאותה תקופה וכל השאר בזיכרון שלי.

בחרתי לדבר עם רז על נושא השואה בכדי שתדע כמה שיותר פרטים שקשורים במה שאנחנו עברנו. כמו למשל שסבא שלה היה ברכבות המוות ועוד… ושחשוב מאוד שתדע ולא תשכח לעולם.

הזוית האישית

רז ויצמן: היה כיף לעבוד עם סבתא שלי על העבודה הזו אני נהנתי מאוד וגם סבתא שלי

מילון

אישי
עיר ברומניה

ציטוטים

”אני טוני גולדשטיין“

הקשר הרב דורי