מאגר סיפורי מורשת

שמי איילה יצחקי, אני משתתפת בתכנית הקשר הרב דורי יחד יעקב ובקשתי ממנו לשמוע את הסיפורים על ראשית היישוב בית חורון.  יעקב מותיקי היישוב, סיפר לי על בעיית החשמל בעבר וביקשתי ממנו "ספר לי עוד, איך הכל התחיל?"

סבא יעקב מספר:

"היה זה יום שישי בהיר, אשתי הכינה לנו אוכל לשבת, אני כיבסתי את הבגדים והשכנים שמרו על הילדים, כשלפתע מכונת הכביסה הפסיקה לעבוד, האש כבתה ושמעתי את הילדים בוכים שהם לא רואים כלום. אשתי מלמלה לעצמה: שוב פעם העומס הזה ביום שישי, מה יהיה עם השבת?

ומאז – הכל היסטוריה היום בית חורון גדולה ומשגשגת, ומי שמע על גנרטור, אשקוביות או חלוקת שעות שבהם מותר להשתמש בחשמל?

"אשתי קראה לי: קובי, יש עוד ישיבת צוות! אוף.. כל הזמן, אמרתי בקול מתלונן. נו, מה אתה רוצה?, אנחנו רק בהקמתו של היישוב, צריך להתפתח ולחשוב על רעיונות חדשים כדי שהיישוב שלנו יהיה משגשג ומצליח!

הייתי בדרכי לישיבת הצוות, זאת כבר הישיבה השלישית השבוע… הגעתי ובפתח ראיתי את בני ושרה. עוד לפני שהספקתי לשאול על מה מדברים הם כבר ענו לי שנושא הפגישה הוא קושי החשמל ביישוב- ובמיוחד בימי שישי. התחלנו לדון על הנושא ולהציע רעיונות (אני לא אספר לכם במדויק מה אמרנו כי זה בוודאי ישעמם אתכם).

בסופו של דבר הועלה רעיון שבימי שישי נצטרך לחלק את שעות השימוש בחשמל לפי שורות האשקוביות. אז אמנם בימי שישי היה קצת קשה בכמה שעות קבועות להספיק לבשל לשבת, לכבס ולנקות אך בסופו של דבר, כיום היישוב שלנו גדול ויפה, אנחנו כבר לא גרים באשקוביות ואפשר להשתמש בחשמל מתי שמתחשק לנו.

אבל אם מסתכלים על עבר יישובינו אפשר לראות שהספקנו הרבה רק ב-40 שנה…"

באותם המילים סיים ספר לי סבי על קשיי החשמל: "אדם שאין לו עבר אין לו הווה ועתידו לוטה בערפל."

זכרונות דרך התמונה מהארכיון היישובי של בית חורון (אני בתמונה השנייה מצד שמאל)

הזוית האישית

איילה יצחקי: היה לי נחמד במפגשים של הקשר הרב דורי, נפגשנו עם מקימי היישוב והם סיפרו לנו על העבר שלהם וזה תמיד היה בדרך מעניינת וחווייתית.