מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

קריסטלים במקום שכר-דירה

מנחם בוסטין והנכד תום בן נפתלי
מנחם בתנועת "מכבי צעיר" בילדות
כשעלינו לארץ, לא היה לנו כסף עבור תשלום שכר-דירה

קורות חיי
אני,מנחם למשפחת בוסטין, נולדתי בשנת 1940 בסלובקיה. 
 
תמונה 1
 
   
הוריי
לאבי ולאחיו היה בית-חרושת למוצרי פח , ואימא הייתה עקרת-בית.
 
זיכרונות ילדותי  מסלובקיה 
– ביום הראשון של כתה א' בסלובקיה, אימא הכינה לי סנדוויץ', ואני מרוב התרגשות לא יכולתי לאכול, והנחתי אותובחצר לציפורים (בשובי לסלובקיה לאחר 40 שנה זכרתי בדיוק, היכן הנחתי את הסנדויץ').
-בחורף  בדרך לבית הספר שלוליות קטנות בכביש היו קופאות, והיינו מחליקים עליהן…
-כבר בסלובקיה הייתי חניך "מכבי צעיר",  ובשובי לאחר 40 שנה זכרתי בדיוק את מקום המועדון.  
תמונה 2
 
במלחמת העולם השנייה
במלחמת-העולם השנייה, במסגרת הֶסדר שנעשה עם מנהיגים יהודיים בסלובקיה, עברנו למחנה עבודה, שבוהיהודים יצרו ציוד לצבא הגרמני. 
בגלל היותו של אבי מומחה בעבודות מתכת, הוא ואנחנו  לא נשלחו למחנה ריכוז, ואת רוב המלחמה העברנו במחנה.
לקראת סוף המלחמה המחנה פורק, ועברנו להתחבא ביערות, כאשר איכרים סלובקים טובי-לב סיפקו לנו מצרכים.
 
העלייה והתאקלמות בישראל
לאחר המלחמה הוריי החליטו, שהם רוצים להגר מסלובקיה. אבי, שהיה ציוני, החליט שעולים לישראל, למרותשכבר הייתה לנו ויזה לצאת לקנדה.  הגענו לארץ בערב שבועות בשנת 1949 באוניה "עצמאות".
הורי, שהיו יחסית מבוגרים (46, 38), נשלחו למעברת "שער העלייה", ומשם למעברת "בית ליד".
אני הגעתי יחד עם הוריי (אך במסגרת "עלית הנוער"), ומיועד ללכת לקיבוץ קריית-ענבים.
בגלל גילי הצעיר (פחות מ- 12) לא קיבלו אותי לקיבוץ, וחזרתי למעברת "בית ליד".
 
תמונה 3
 
הציעו לאבי מגורים בבית-שאן, אך לאחר ביקור בעיירה ביום חמסין עם הרבה ברחשים, אבי החליט שזה לאמתאים לנו. 
הגענו ישר לגדרה, שם גרו חברים של הוריי. גרנו בשבועות הראשונים בגדרה בדירת חדר, עם משפחת דודי, סךהכול – 9 נפשות. באותה תקופה אבי נאלץ לעבוד בסלילת כבישים.
לאחר זמן עברנו לדירה, וכשלא היה לנו כסף עבור שכר-דירה, הוריי שלמו בקריסטלים  שהביאו מסלובקיה. 
תמונה 4
 
אבי עם עוד שותפים הקימו בית-חרושת למוצרי פח בגדרה. לאחר 4 שנים קנינו בית דו-משפחתי (משק עזר),ובו גידלנו עצי פרי, ירקות ותרנגולות לשימוש עצמי.
-כל חיי דיברתי בשתי שפות: סלובקית עם ההורים שלי, שהתקשו ללמוד עברית, ובחוץ -עברית.
 
מנהגים
-אימא ודודתי היו אופות יוצא מהכלל, ובכל האירועים בבית-הספר או בחגיגות במושבה הן היו אופות עוגות בהתנדבות.
אחד המאכלים הזכורים והאהובים גם על בנותיי ונכדיי הוא ה"פפריקש" – עוף עם בצקיות.
 
תמונה 5
 
לימודים ועיסוק
הגעתי לארץ לכיתה ג'.  השנה הראשונה הייתה קשה, בגלל שלא ידעתי את השפה, והיה לי קשה להשתלב בחברהשל הילדים.
זכור לי ,שבבית-הספר בגדרה, בשנה הראשונה כל ילדי העולים הגיעו בלבוש שונה מילדי המקום (שלייקס, מכנסיעור, עניבה). את רוב שעות הפנאי היינו, בדרך כלל, מבלים בחוץ, במגרש הכדורגל, שפעם היה "גורן", ומשחקיםבהקפות ודגלים.
אח"כ סיימתי תיכון ריאלי ברחובות (באותה תקופה לא היה תיכון  בגדרה), ולמדתי שנה טכנאות מכ"ם ב"בית-הספרהטכני" של חיל-האוויר.
 
שירותי הצבאי והמכ"ם הרוסי…
בצבא שרתי בתור טכנאי-מכ"ם בחיל-האוויר. 
במלחמת "ששת הימים" היינו שני חיילים ביחידת שלל של חיל-האוויר, ונשלחנו לרפידים לתפוס מכ"ם רוסי ששימש את המצרים. פרקנו והבאנו אותו ארצה, וכך אפשרנו לחיל-האוויר הישראלי ללמוד על יכולותיו של הצבא המצרי. חָלקנו ידע זה גם עִם האמריקאים, שבתמורה ספקו לנו מערכות מכ"ם משוכללות.
 
תמונה 6
המפגש עם אשתי  לעתיד והקמת משפחה
פגשתי את עדי אשתי במסגרת פעילות  בתנועת "מכבי צעיר" ב- י"א באדר, בעלייה המסורתית לתל-חי. המשכנולהיות פעילים ב"מכבי צעיר בתפקידים שונים".
התחתנו ב- 17.10.1967 ברחובות, וגרנו בבית דו-משפחתי ליד הוריי .
 
תמונה 7
   
בשנת 1977 בנינו בגדרה בית, בו התגוררנו עד תחילת 2014, כאשר עברנו לתל-אביב.
 
יש לנו שלוש בנות : שחר – אימא של איה ותום (המנחה);  ליהיא – אימא של עידו ובן ;  שירה– אימא של אביב
כאשר כל הנכדים נפגשים- יש חגיגה גדולה.
 
תמונה 8 
 
תמונה 9
תמונה 10
 
 
 
  
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
תמונה 11
הטבעתי חותם במדינת ישראל  
עבדתי ב"מכון ויצמן" בתור טכנאי מחשבים,  והשתתפתי בבניית המחשב הראשון בישראל – "הגולם". 
 
תמונה 12
 
במסגרת עבודתי בחברת מחשבים נשלחתי לשנת לימודים בשוויץ, והשלמתי לימודי מ.א. במנהל עסקים במקביללעבודתי. במשך שנים ניהלתי סניף של חברת מחשבים אמריקאית בישראל.
 
תחביבים
-לפני שנה סיימנו בהליכה את שביל ישראל מדן ועד אילת 1,000 ק"מ. בשנה האחרונה סיימנו את שביל הגולן ומים לים ( נהריה- כנרת).
-אנחנו אוהדים את "מכבי תל-אביב" בכדורסל, והשנה לקחנו  אתנו את תום (המנחה) למשחקי הפיינל-פור.
 
על שני חפצים במשפחתנו
שני החפצים הם של אביה של אשתי עדי:
– שעון-כיס, שאביה כנראה קיבל מאביו.תמונה 13
– גביע אליהו הנביא.
  
תמונה 14
 
 
 סיפורו של מנחם בוסטין תועד על ידי הנכד תום בן נפתלי במסגרת תכנית הקשר הרב-דורי בבי"ס"אלחריזי" בתל-אביב, בשנת הלימודים תשע"ד (2013-4), בהובלתה של הגב' אתי מנוביץ.
 
 עיבוד ועריכה: גב' ורדה ברגמן, מתנדבת בית התפוצות

מילון

המכבי-הצעיר
תנועת נוער חינוכית, לאומית, ספורטיבית, בלתי מפלגתית המושתתת על ערכי היהדות והציונות , היא קמה בשנת 1929 בצ'כיה בוועידת "המכבי העולמי", שבה הוחלט להקים את סניפי המכבי הצעיר בצמוד לאגודת הספורט. כיום התנועה פעילה ב-22 סניפים בכל רחבי ארץ ישראל, ומחנכת את חבריה לחלוציות ושירות בכל שטחי החיים, לפי צווי שעה בדרכי יוזמה אישית יוצרת. הסיסמאות שלה הן: נפש בריאה בגוף בריא","חזק ואמץ","לבוגר המחנך הזכות להתחנך","המכבי הצעיר בלי הגשמה כגוף בלי נשמה" (חבר המכבי הצעיר מחויב להגשמה אישית בכל תחום).

שלייקס
כתפיות לאחיזת המכנסיים

קריסטלים
כלים (אגרטלים, קעריות וכד') מבדולח, סוג של זכוכית

ציטוטים

”כאשר כל הנכדים נפגשים- יש חגיגה גדולה.“

”השתתפתי בבניית המחשב הראשון בישראל - "הגולם"“

הקשר הרב דורי