מאגר סיפורי מורשת

אני וסבתא אסתי בתכנית הקשר הרב דורי

 

"נולדתי ברעננה. משם עברתי לתל אביב לבית סבתי. בית בו גדלתי עד גיל שמונה. בעקבות מותה של סבתי נאלצתי לעבור לקיבוץ מעברות בו הייתי ילדת חוץ יחידה בין ילדי קיבוץ. מהר מאוד נקלטתי היטב בין ילדי הקיבוץ והייתי לאחת משלהם. הייתי מאוד פעילה בחיי החברה עסקתי בספורט, הדרכה בתנועת הנוער, ניגנתי מספר שנים בחליל צד מה שהפך להיות בהמשך כתעודת זהות עבורי.

 

עם גיוסי לצה"ל עזבתי את הקיבוץ.

 

 

 

 

" בעת גיוסי לצה"ל עמדו בפני שתי מטרות. האחת ללכת לקורס מכיו"ת והשנייה לקורס קצינות. לשמחתי הצלחתי לעמוד בשתיהן ואכן הפכתי את הצבא כדרך חיים. בתחילה שרתי כשלישה בטייסת כעבור זמן מה עברתי למטה שבקרייה שם שרתי כקצינת ניהול של מחלקת הדרכה וכאחראית על כל השתלמויות אנשי חייל אוויר בארץ ובחו"ל.

 

באותה תקופה נולדה בתי הבכורה טל ולאחר חופשת הלידה חזרתי לשירות עבודתי הייתה מאוד מעניינת ומאתגרת מהנה כאשר התחושה היא של תרומה לחברה ולעצמי. בית ומשפחה.

 

כאשר ילדתי את בתי השנייה יעל החלטתי להקדיש את חיי לאימהות ולמשפחה. כעבור שנתיים נולדה ביתי השלישית מיכל והרגשתי אמא גאה לשלוש בנות מקסימות. הבנות נולדו כולן ברמת חן לוויתי אותן לגנים לבתי הספר ולתיכון והייתי מאוד מעורבת בחייהן זו הייתה תקופה מאוד יפה ונהניתי מכל רגע על המתנה שקיבלתי.

 

כמשפחה היינו מטיילים הרבה בארץ ונהגנו לארח בביתנו הרבה חברים הבית תמיד היה מלא בחברות וחברים של בנותיי וגם שלנו זה היה בית פתוח ומאוד מזמין.

 

כאשר ישבתי בבית כשש שנים לאחר שחרורי מצה"ל ובנותיי גדלו מעט התחלתי לחפש מקצוע שילווה אותי עד זקנה. ומצאתי מודעה בעיתון שנפתח בית ספר לאחיות מוסמכות לאימהות בעלות משפחה אשר מקביל לחופשות בתי הספר. נרשמתי ללימודים, התקבלתי ולמדתי 4 שנים. הוסמכתי כאחות וחיי השתנו מהקצה לקצה.

 

למזלי התקבלתי לעבודה בבית חולים בלינסון כאחות בחדר צנתורים. תחילה עבדתי בחצי משרה כיוון שהיה לי חשוב להמשיך ולתפקד כאמא ולהיות בבית בצהרים לקבל את בנותי, להגיש ארוחת צהרים ולהקשיב לכל הקורות אותן באותו היום ולהמשיך את פעילויות היום.

 

עם השנים כאשר בנותיי גדלו והפכו לעצמאיות עברתי למשרה מלאה, מצאתי עצמי נוסעת בוקר, בוקר לעבודה מלאת שמחה ובעיקר מכורה למפגש עם החולים והצוות המקסים שנפל בחלקי להיות אחת מהם. שלא לדבר על סוג העבודה שהייתה ייחודית מעניינת מאתגרת מלמדת ובעקר (עם כל הקושי) מהנה ומלווה בתחושה עילאית וספוק גדול שעיקרו הצלת חיים.

במשך כל שנות עבודתי קבלתי את מתנת חיי כאשר בנותיי נישאו, הקימו בית חם ונולדו שמונת נכדי המקסימים שהם מהווים בעיני את קציפת הדובדבן של חיי.

 

המשפחה שלנו