מאגר סיפורי מורשת

נולדתי בארץ בבאר שבע בשנת 1956.

הורי עלו ממצרים בשנת 1950.

 אימי עלתה ארצה באוניה מעפילים בגיל 18 והגיעה לחיפה, משם היא נקלטה בקיבוץ בית אלפא. בקיבוץ עזרו לה להתאקלם במהרה בארץ.

                                                       בתמונה- קיבוץ בית אלפא בשנות ה- 30

אבי עלה גם ארצה, אימי הגיעה לביקור בבאר שבע ושם הכירה את אבי. לאחר מכן הם נישאו בשנת 1951 וגרנו בדירה קטנה בת 2 חדרים אני ושני אחיי יחד עם הורי.

השכונה שבה גדלתי הייתה כמו קיבוץ גלויות השכנים היו מכל מיני עדות וארצות שונות שעלו ארצה. הייתה עזרה הדדית ואחווה. כל עדה הייתה מכינה את המאכלים המאפיינים שלה והיינו עורכים שולחן ארוך עם כל המטעמים.

בתור ילדה היו לנו משחקי חברה כמו תופסת, חמש אבנים, מחניים, מחבואים וגם גומי.

למדתי בבית ספר בארי עד כיתה ח, בתקופה זו לא היה לנו חשמל והיינו מכינים שעורים ליד עששית.

אבא שלי היה מחמם דוד מים על גבי גחלים כדי שנוכל להתקלח.

כשהייתי בת 11 פרצה מלחמת ששת הימים.

לא היו מקלטים והיינו צריכים לחפור מעין מקלט בתוך האדמה ולמלא שקים עם אדמה להגנה מפני פיצוצים.

אבא שלי גוייס לצבא והיינו אימא שלי ואחי בבית מחכים להודעה מאבא כי לא היו אז טלפונים.

זו הייתה מלחמה שבה כבשו את מזרח ירושלים ואת הכותל המערבי.

המשכתי את לימודי בבית ספר תיכון מקיף ד' במגמת מזכירות טכנית הייתי אמורה להתגייס לצבא ולשרת בחייל האוויר . לא התגייסתי כי הכרתי את בעלי ובגיל 18 התחתנתי .

בשנת 1974 נולדו לי 2 ילדים מקסימים.