מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

קורס מ"כים של חג"מ

רבקה אלרון ודן אלרון-קדם
ההגעה לבית ראשונים
קורס מדרכי כיתות של חינוך גופני מורחב(גוף טרום צבאי)

בתקופת לימודיי (רבקה אלרון) למדו בבית ספר עממי כיתות א' עד ח' ובתיכון למדו כיתות ט' (אנחנו קראנו לכתה זו "חמישית") עד י"ב (קראנו לכתה זו "שמינית"). בעממי למדתי בבית ספר בלפור בתל אביב והחל מכיתה חמישית בגימנסיה העברית הרצליה. את לימודי בתיכון התחלתי בשנת 1944 – בעיצומה של מלחמת העולם השנייה. היינו שש כיתות בשכבה, כ- 220 תלמידים.

בנוסף למסגרת הלימודים הרגילה, היינו חייבים להצטרף למסגרת החג"מ (חינוך גופני מורחב), שהיה גוף טרום צבאי להכשרת הנוער להגנה עצמית ולהכנה לקראת הצטרפות למסגרת ההגנה.

החג"מ הופעל בכיתות חמישית, שישית ושביעית בתיכון (ט'-י"א) והפעולות התקיימו בשעות הבוקר המוקדמות, לפני הלימודים, או בשעות אחה"צ, לאחר הלימודים. במסגרת החג"מ התאמנו בתרגילי סדר, איתות – הן במכשירי קשר מורס והן איתות בדגלים, ספורט שימושי שכלל הליכת זיקית על חבל, הליכה על גשר חבלים ואומגה, קפא"פ (קרב פנים אל פנים) במקלות שאורכם כ-  80 ס"מ, לימודי שדאות ומסעות בשטח. בנוסף עסקנו בשליחות של העברת הודעות קשר בין מפקדים שונים ב"הגנה".
לקראת סוף שנת הלימודים בכתה ט', זימן מפקד החג"מ בגימנסיה לראיון אישי חלק מהתלמידים והציע להם לצאת לקורס מכ"ים. לבסוף נבחרו, נדמה לי, 12 תלמידים מהגימנסיה, בנים ובנות, ואני ביניהם.
הקורס היה בן חודש ימים. לא אמרו לנו היכן יתקיים, אבל אמרו שלא יהיה רחוק מדי, ההורים לא יוכלו לבקר אותנו, אבל  הם יקבלו כתובת ולשם יוכלו להעביר אלינו מכתבים. קיבלנו רשימות ציוד, שכלל בגדים, נעליים, בגדי ים, בגדי שינה, מגבות כלי רחצה וכו'.
עם תחילת החופש הגדול, בקיץ 1945, התאספנו בבוקר ליד תחנת האוטובוס ולמקום הגיעו תלמידים בוגרי חמישית מכל בתי הספר התיכוניים בתל אביב. עלינו לאוטובוס מבלי לדעת להיכן אנו נוסעים. הגענו לבית הראשונים, ביישוב ביתן אהרון שבעמק חפר.
בבניין הזה התקיימו באותן השנים קורסים של ה"הגנה", כולל קורסים של הפלמ"ח. למקום הגיעו בו בזמן גם תלמידי תיכון מירושלים ומחיפה. היינו בסך הכל כ- 90 משתתפים בקורס, בנים ובנות.

הבנות שוכנו באולם גדול בקומה השנייה של הבניין והבנים שוכנו חלק בקומה הראשונה ואחרים באוהלים. לא רחוק מהבניין היה מבנה שנראה כמו צריף רעוע שבו היו השירותים והמקלחות. בחוץ הייתה ברזייה גדולה לרחיצת ידיים, כביסה וכו'.  בפרדס קרוב לבניין הייתה באר, שם היינו הולכים להתרחץ ולשחות מדי פעם בסוף האימונים.

בקורס היו מעירים אותנו מוקדם בבוקר ומיד לאחר ארוחת הבוקר יצאנו לאימונים. הרבה ת"ס (תרגילי סדר), שדאות, ספורט שימושי וקפא"פ. בשלב מאוחר יותר גם לימדו אותנו איך להעביר את הידע שרכשנו לחניכים שיהיו לנו, הם יהיו בשנה צעירים מאיתנו.
בערבים ספורים הוציאו אקדחים מהסליק ולמדנו לפרק אותם ולהרכיבם. לא ניתן היה להתאמן בירי, משום שחששו שישמעו אותנו.
היו לנו שני מסעות בקורס, האחד למאיר שפייה (בית ספר ופנימייה ליד חדרה) והמסע השני היה לג'וערה, למבנה בו התקיימו קורסים של ה"הגנה".
אנשי היישוב ביתן אהרון היו אחראים על האוכל. קשה לאמר שהאוכל היה טעים, אך מאחר שהיינו עייפים ורעבים ואכלנו בתאווה רבה.
אחד הדברים הזכורים לי מהקורס, הוא שבערך באמצע התקופה מת אליהו גולומב, מי שהיה ראש ה"הגנה", וקיימנו טקס מאד מרשים לזכרו.
האירוע נוסף הזכור לי מהקורס, בעיקר לי אישית, היה מסיבת סיום הקורס שנערכה בלילה האחרון של הקורס. הדלקנו מדורה גדולה וכולנו ישבנו סביב למדורה על שמיכות. פתאום הרגשתי דקירה חזקה, כמו עקיצה, בשוק של רגלי. צרחתי ונאנקתי מכאבי תופת. מיד הגיע אליי אחד המדריכים, שמו היה חיים, הוא הסתכל ואמר "עקיצת עקרב". התחילו לחפש את העקרב ותוך זמן קצר מצאו עקרב שחור, למזלי. חיים לקח את הרגל שלי ומצץ את הארס, הכאב היה קשה מנשוא. היה לנו בקבוק יין אחד עבור כולם למסיבה, אני חושבת שהשקו אותי בלפחות חצי מהבקבוק הזה. נרדמתי ואיני זוכרת כיצד הגעתי למיטה שלי. 
 
בבוקר כשהתעוררתי הרגל הייתה נפוחה ועוד קצת כאבה, אבל היות שחיים הצליח למצוץ את העוקץ, הכל עבר בשלום. חזרנו לתל אביב באוטובוס. הוריי לא ידעו מתי אני חוזרת, חזרתי ברגל לביתי, כמובן שקיבלו את פניי בשמחה רבה.
 
עם תחילת שנת הלימודים הבאה, כתה שישית, קיבלתי להדרכה קבוצה של בנות. ב"מסעות" (יום בואדי) הייתי זו שהדגימה את הליכת הזיקית וגשר חבלים לכולם. המסעות היו בואדי בשכונת סומייל, שכונה הנמצאת היום במתחם הרחובות ז'בוטינסקי-ארלוזרוב-אבן גבירול.
זו הייתה חוויה עבורי להיות חודש מחוץ לבית, שמחתי להיות חלק מארגון ה"הגנה", זו הייתה תחושה של שליחות ותרומה לביטחון היישוב היהודי בארץ. 
 
 ההגעה למחנה
תמונה 1
 
 בית הראשונים
תמונה 2
 
המחנה
תמונה 3
 
מסדר
תמונה 4
 
קבלת דואר מההורים
תמונה 5
 
מסע לחוף הים
תמונה 6

מילון

קפ"פ
קרב פנים אל פנים

ציטוטים

”בערבים הוציאו אקדחים מהסליק ולמדנו לפרקם ולהרכיבם. לא ניתן להתאמן בירי, משום שחששו שישמעו אותנו“

הקשר הרב דורי