מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

קורות 72 שנות חיי

סבתא ואני
סבתא בצעירותה
מלידה עד עלייה וסיפור חיי

שמי כהן רות, סבתא של אורן קוטיגרו מכיתה ה'2 בבית ספר ברנר בהרצליה. נולדתי בתאריך 5.3.1944 באוקראינה, בזמן השואה, במחנה העבודה טרנסניסטריה בעיר מוגילוב הפודולסק.
 
הורי גורשו מבוקובינה-רומניה בשנת 1943 לאוקראינה. אמי התחפשה לאוקראינית זקנה וכך נשארה בחיים ואבי עבד אצל הגרמנים במחנה העבודה. בשנת 1945 חזרנו לרומניה ובשנת 1950 כשהייתי בת 6 עלינו ארצה.
 
תחנתי הראשונה בישראל כעולה חדשה הייתה-קריית שמונה שנקראה אז בשם הערבי: "חלסה". תמיד אזכור את נוף הרי הגליל העליון בהם טיילתי, את התנים בלילה, הפרחים היפים על ההר ודפיקות הגשם על גג צריף הפח בו גרנו.    
 
כעבור שנה עברנו להרצליה וגרנו אצל קרובי משפחה. לאחר מכן קיבלנו שיכון בשכונת נווה עמל בהרצליה. למדתי עד כיתה ח' בבית ספר ברנר ולאחר מכן בתיכון שנקרא כיום "תיכון ראשונים" ברחוב הרב קוק. אחרי התיכון גויסתי לצבא ולמדתי בערב בסמינר הצבאי להוראה. השלמתי שנה שלישית בסמינר ולאחר הצבא התחתנתי עם חבר נעורי.
 
כל השנים עבדתי בהוראה כמורה לגיל הרך וגידלתי 3 ילדים: שתי בנות ובן. בשנת 1996 נפטר בעלי- נתי כהן ממחלה קשה ואני המשכתי לתפקד כ"מסמר" המשפחה.
 
כיום אני סבתא לשמונה נכדים , שבעה נכדים ונכדה אחת. אני גמלאית משרד החינוך, לאחר 36 שנות עבודה ו-10 שנים מורה מטעם עיריית הרצליה. ההוראה הייתה והינה גם כיום "טעם חיי" ולכן אני ממשיכה לעבוד, לעזור לתלמידים בגילאים שונים בשעורים ולהכינם למבחנים במקצועות השונים.
 
נכון להיום אני פחות חזקה ולא בריאה ביותר אך אני מקווה להמשיך בעיסוקי זה כמה שיתאפשר וכן מקווה לזכות בהרבה נחת בקרב משפחתי המקסימה.
 תשע"ו

מילון

חלסה
שמה הערבי של הישוב קריית שמונה

ציטוטים

”התמדה וחריצות בעבודה מביאה להצלחה“

הקשר הרב דורי