מאגר סיפורי מורשת

זהו סיפור עלייתם של הורי, אדית אסתר וארווין מגרמניה, באמצע שנות השלושים בעלייה החמישית, ממניעים ציוניים, בזמן עליית הנאצים לשלטון. הקשיים בהשתלבות ומה שעבר עליהם עד מותם. 

 

אמי, אדית, נפטרה ב-1985 ממחלה. אבי, ארווין, נהרג בתאונת דרכים ב-1971. אני תמרה, נולדתי בחיפה ב-1943. גדלתי בכפר סבא, שירתתי בצבא, נישאתי וגידלתי ארבע ילדים, תשעה נכדים ושני נינים במושב קידרון.

 

אמא נולדה בגרמניה בעיר ברסלאו ב-1910, הייתה בתנועת הנוער "תכלת לבן" שבמסגרתה היא גם עלתה לארץ, ב-1934, אחרי שהייתה שנה בהכשרה בצ'כיה. אמא עלתה לקיבוץ יגור ואחרי שנתיים עזבה ועברה לעבוד בחווה בחדרה. ב-1939 הגיעה לחיפה ועבדה בעבודות שונות: פנסיון, קפה עטרה וכו'.היא התחתנה ב-1940 עם אבי ארווין ואחרי שלוש שנים נולדתי. אמא השאירה אחריה בגרמניה את רוב משפחתה, כולל אחיה הרברט ואמה פאולה, שנספו בשואה, מלבד כמה בני דודים שהתפזרו בעולם. 

 

 

נולד בברסלאו ב-1909 כבן בכור להוריו, חנה ודוד, ואחותו זלמה. היה ילד מוכשר ביותר שכבר בגיל חמש התחיל ללמוד נגינה על כינור. היה ספורטאי ולמד בבי"ס מקצועי. היה מוכשר בגרפיקה ובכל מיני עבודות שעזרו לו אח"כ בהמשך חייו. עלה לארץ ב-1935 בעלייה הגדולה של עולי גרמניה. עבד בכל מיני עבודות כמו בנייה. יותר מאוחר עבד בצבא הבריטי בתור איש מקצוע. בזמן מלחמת השחרור שירת בצבא והשתתף בלהקה הצבאית הראשונה בצה"ל, שנקראה ציל-צליל והופיע באזור הצפון. אחרי המלחמה היה לו בית מלאכה בחיפה והוא גם היה מתנדב במכבי אש, וניגן בתזמורת הפועל. הוא ניגן בכל מיני מסגרות, בכינור, סקסופון ובס. ב-1952, כשהייתה נהירה מהעיר אל הכפר עברנו מחיפה לכפר סבא, מכיוון שאחותו חיה שם.   

 

 

נולדתי בחיפה בשנת 1943, בבית החולים עזרא. גרנו בהדר הכרמל ברחוב פבזנר על יד הטכניון. למדתי בבית ספר עממי א'. עד גיל 9 גרנו בחיפה, ואז עברנו לכפר סבא, היכן שאחותו של אבי גרה עם משפחתה. גרנו במושב גן חיים ולמדתי בבית הספר צופית. התיכון שלמדתי בו נקרא ויצו צרפת. בגיל 17.5 התגייסתי לצבא ושירתתי בשל"ת בקיבוץ תל קציר. לאחר שנה שהכרתי את בעלי לעתיד ששירת כמדריך צניחה בבית ספר לצניחה בתל נוף, התנדבתי להיות מקפלת בצנחנים. אחרי השירות התחתנתי עם גידי, ועברנו לגור יחד במושב קידרון, המקום שממנו בעלי בא. נולדו לנו בהמשך ארבעה ילדים: נטע, עזי (שנקרא על שם אחיו של בעלי שנהרג בפעולות של הצנחנים), נועה וערן. הילדים למדו, גדלו, התחתנו ונולדו להם ילדים. יש לנו כרגע 9 נכדים ו-2 נינים מהבת הבכורה נטע.        

 

לסיכום, כשהתחלנו את הפרויקט לא ידעתי למה לצפות, בהמשך הדרך ובעזרתה של תומרה מקסימה,יצאה עבודה המרוממת את הנפש וגורמת לי להתרגשות גדולה. אני מקווה שזיכרון זה יישאר למשפחתי לדורות הבאים! תמרה.

 

לתמרה, מאוד נהניתי אתך! למדתי דברים חדשים עלייך ועל תולדות משפחתך. שמחה שהכרנו באמצעות הפרוייקט, ממני, תומר דרור. 

 

 

 הנכדים

 

 הנינים