מאגר סיפורי מורשת

נולדתי בשנת 1946בעיר אלמטה שבקזחסטן. את שנות ילדותי אני זוכרת כשנים טובות ומאושרות, גדלנו אחותי ואני עם אמא, ההורים התגרשו, אמא הייתה ספרנית ואת כל ילדותי ביליתי עם ספרים אהבתי ועדיין אוהבת לקרוא ספרים.

למדתי בבית ספר יסודי 9 שנתי אחריו למדתי סיעוד והייתי אחות, עבדתי באמבולנס וכמיילדת, עבדתי כ-27 שנים. עבודתי הייתה מאוד מעניינת ואהבתי אות מאוד.

הייתי ספורטאית טובה, ועסקתי בטניס שולחן באופן מקצועי, השתתפתי בתחרויות רות ולא פעם זכיתי במקום ראשון.

נישאתי וילדתי 3 ילדים שתי בנות ובן ובשנת 1996 עליתי עם בני בן ה- 17 לבד, מבעלי התגרשתי והוא נשאר בקזחסטן, שתי בנותיי שהיו כבר נשואות נשארו בקזחסטן. הבן שלי יזם את העלייה היות והמצב באלמטה היה קשה מנשוא, החלו להציק לנו כיהודים, הבן תקרב לגיל גיוס ולא רצה להתגייס, הוא העדיף לעלות ולהיות חייל בישראל.

הגענו לרחובות, אני למדתי באולפן, הבן הלך לעבוד ולאחר כשנתיים התגייס לצבא.

הבנות שלי עלו והצטרפו עלינו.

הקשר הישראלי שלי

המשפחה שלי

ולהעביר להם את המסר: הלימודים תמיד היו חשובים לי, הייתי קוראת המון בכל התחומים, ידע תמיד יצר אצלי הצלחות וקידם אותי בכל תחומי הצבא והעבודה במדינת ישראל וזה מה שתמיד העברתי לילדי ולנכדי.

הזוית האישית

נהניתי מאוד לקחת חלק בתוכנית עם נכדתי.